כעת זה רשמי: יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, הודיע היום (שלישי) על התפטרות. בהודעה לבורסה נאמר שסרוסי פורש על רקע האוירה והפרסומים האחרונים אודות הבנק. המהלך מגיע על רקע פרשת התלונה על תקיפה מינית של עובדת הבנק לשעבר נגד המנכ"ל לשעבר ציון קינן - הפרשה שנחשפה על ידי אילנה דיין ושחר אלתרמן מ"עובדה", והעובדה שסרוסי לא עדכן את דירקטוריון הבנק ואת בנק ישראל על האירוע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
אמש הוא נפגש עם המפקחת על הבנקים והשניים דנו בנושא: אתמול נחשפו במהדורה המרכזית פרטים חדשים מהפרשה, ששופכים אור על הדרך בה לחצו חברי הדירקטוריון על סרוסי לעזוב את הנהלת הבנק. מהפרטים שנחשפים עולה כי סרוסי המתין לבדיקה שעורך בנק ישראל בנושא, בדיקה שנמשכת כמה שבועות ועתידה להסתיים בחודש הקרוב. הוא קיווה שבנק ישראל יאמץ את גרסתו לפיה לא דיווח לדירקטוריון על הפרשה בגלל עניינים טכניים, ולא היה בכך ניסיון הסתרה וחיפוי על המנכ"ל הקודם ציון קינן.
סרוסי חיכה למעשה שבנק ישראל יכריע לטובתו ורק אחר כך יפרוש כשהכתם מוסר מעליו. אבל בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, חשבה אחרת. היא הפעילה לחץ על סרוסי להתפטר באמצעות נציגיה בדירקטוריון הבנק. מי שהפעילה את עיקר הלחץ היתה הדירקטורית אפרת פלד, מנהלת את עסקיה של אריסון בארץ.
פלד נפגשה ושוחחה מספר פעמים עם היו"ר סרוסי ואמרה לו שעליו ללכת הביתה. אמש נפגש סרוסי עם המפקחת על הבנקים, בניסיון להגיע לנוסח מוסכם על הפרישה של סרוסי ועל התנאים הנלווים לה. מלבד סרוסי, גם עתידו המקצועי של היועץ המשפטי של הבנק עדיין לא ברור וככל הנראה הוא ייאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות הפרשה. כבר אתמול זכו הפרסומים בתקשורת על הטלטלה הצפויה בבנק לאישור רשמי, כאשר בנק הפועלים מסר הודעה לבורסה בה אישר כי מתנהלים מגעים לקיצור כהונתו של סרוסי.
החוזה של סרוסי היה אמור להסתיים באוגוסט 2017. סרוסי, בן 61, מכהן זה יותר מ-7 שנים כיו"ר הבנק הגדול בישראל. הוא כיהן בעבר בשורה של תפקידים במשרד האוצר, ובהם מנהלת המשלחת של האוצר בארה"ב. לפני כ-23 שנים הוא הקים בישראל את הפעילות של בנק ההשקעות מורגן סטנלי וניהל את הפעילות במשך 16 שנה. לאורך השנים כיהן כדירקטור בכמה חברות, ובהן החברה לישראל. לתפקיד יו"ר בנק הפועלים מונה באוגוסט 2009.
ידע על הפרשה - אך לא עדכן
בתחילת החודש נחשף כי עובדת לשעבר בבנק הפועלים התלוננה כי קינן תקף אותה מינית במהלך נסיעת עבודה בקזחסטן לפני 10 שנים. הבנק אמנם מינה בורר לבדיקת התלונה, אולם סרוסי, שידע על הפרשה, לא עדכן את הפיקוח על הבנקים או את הדירקטוריון בסוגיה, דבר שעורר ביקורת חריפה. בנק ישראל אף מסר בתגובה כי הוא רואה בחומרה את העובדה שבנק הפועלים לא עדכן את הפיקוח על התלונה, והודיע כי יערוך בדיקה בנושא. גם רשות ניירות ערך הודיעה כי תבדוק את הנושא.
"התנצלתי בפני המפקחת על הבנקים ובפני דירקטוריון הבנק על כך שלא עדכנתי אותם בפרשייה", התנצל סרוסי בריאיון לחדשות 2 על כך שלא עדכן את בנק ישראל. "אנחנו נפיק לקחים ונשתף פעולה עם בנק ישראל ורשות ניירות ערך בכל בדיקה שתתבצע". אולם, ספק רב אם התנצלות זו תספיק לבנק ישראל לסגירת הפרשה.
העובדת לשעבר שהתלוננה על התקיפה המינית העלתה את הנושא במסגרת משא-ומתן שניהלה עם הבנק על תנאי עזיבתה. באותו זמן קינן עדיין היה מנכ"ל הבנק (אם כי כבר הודיע שיעזוב), סרוסי עודכן מיד בפרטים, ולאחר קבלת ייעוץ משפטי הוחלט למנות כבורר את השופט בדימוס סטיב אדלר, לשעבר נשיא בית הדין לעבודה. אדלר אמנם לא מצא את התלונה כמוצדקת, אולם המליץ שהבנק ישלם לה פיצויים מוגדלים המוערכים בכ-3 מיליון שקל, ונימק זאת בתנאי העבודה הקשים שחוותה העובדת בזמן עבודתה בקזחסטן. קבלת הפיצויים המוגדלים נתפסה כמעין דמי שתיקה שקיבלה המתלוננת.
נוסף על כך, העובדה שסרוסי לא עדכן את הגורמים הרלוונטיים בפרשה, רק חיזקה את התחושה שהבנק ניסה לטייח ולהסתיר את הפרשה. גורמים משפטיים העריכו כי אם סרוסי רק היה נוהג בשקיפות בפרשה זו עם הגורמים הרלוונטיים, היה לכך הרבה פחות הד ציבורי וביקורת מכפי שאירע בפועל, בעת שנחשפה הפרשה בחדשות 2.