כלכלת בחירות בפתח: המשבר בממשלה הפך כבר לעובדה ובמערכת הפוליטית מריחים את הבחירות שייערכו ככל הנראה בחודש מרס, אבל ההשלכות על הכלכלה צפויות להיות ניכרות. הבחירות עצמן יעלו מיליארדי שקלים, אך אי אישור התקציב החדש - לצד דחייה של רפורמות נוספות - צפוי להוביל לנזקים משמעותיים לכיס של כולנו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במשל המשבר בממשלה, לא יאושר התקציב וגם לא יוחל החוק השנוי במחלוקת של שר האוצר - מע"מ 0% על דירות. הרוכשים שחיכו חודשים ארוכים להטבת המע"מ עשויים לחזור לשוק הנדל"ן, ובשל כך נערכים בענף לעלייה נוספת במכירת דירות.
בשל אי אישור התקציב, ישראל תתנהל החל מחודש ינואר לפי תקציב של 1/12 מתקציב 2014, כאשר הממשלה לא יכולה להגדיל את הוצאותיה או להעביר תקציבים נוספים למשרדי הממשלה מעבר לאלו שנקבעו בתקציב הקודם. גם בשנת 2013 התנהלה המדינה על סמך חלוקת התקציב הישן בגלל הבחירות, וכלכלנים טוענים כי התוצאה הסופית אז הייתה דווקא חיובית ותרמה להורדת הגירעון.
גם דרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום לא צפויה להיענות: הממשלה לא יכולה להגדיל כעת הוצאות ללא העברת תקציב, ולכן אין לה יכולת להעלות את שכר המינימום. בשל כך צפוי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לדחות את השביתה המתוכננת עד לאחר הבחירות.
חוק ההסדרים, שמוגש באופן קבוע לצד התקציב, כלל השנה רפורמות שונות כמו הפרטת חברות ממשלתיות והעברת מיליארד שקל למדינה מקק"ל. כמו התקציב, גם חוק ההסדרים ייכנס להקפאה ועשוי לעבור זמן רב עד שייושם. בנוסף, הרפורמה במערכת הבריאות של השרה גרמן להגבלת הרפואה הפרטית (השר"פ) ותיירות המרפא תידחה. השלכה נוספת של הקדמת הבחירות ניתן לראות כבר הבוקר בשוק ההון, כאשר הדולר מזנק ל-3.94 שקלים - שיא של יותר משנתיים.