אלפי בתי עסק פושטים את הרגל מדי שנה ומשאירים לקוחות בלי תשובות, לאחר ששילמו ממיטב כספם על המוצר או השירות המובטח. ולמרות זאת, ישנם מספר כללי אצבע שיכולים להפוך את הנפילה הכלכלית לפחות כואבת עבור הצרכנים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
סיפורו של ערן גוהרי מתאר את ההתרחשות העגומה. גוהרי הפקיד את שעונו היוקרתי ששוויו מוערך באלפי שקלים בידיה של חברה המתמחה בתיקונים. אלא שלאחר מכן נודע לו כי החברה פשטה את הרגל ומאז לא ראה את שעונו. "אחרי שלושים ימי עבודה יצרנו קשר עם הטלפון של החנות שעל גבי טופס הקבלה. הטלפון היה מנותק ולא היה עם מי לדבר", סיפר ערן.
גוהרי הסביר כי מאז הסגירה ניסה לקבל את התייחסות החברה במוקד שירות הלקוחות, אך ללא הצלחה. גם בדיקת "תכנית חיסכון" בנושא העלתה כי בכל סניפיה של החברה בישראל לא היה מענה.
"לא לשלם את המחיר המלא עד לקבלת המוצר"
במקרה של ערן, החברה לא פשטה את הרגל אלא הפסיקה את פעילותה בישראל, אך תוצאתו דומה. בתי עסק רבים או סוגרים את סניפיהם בישראל או לחילופין פושטים את הרגל, ומותירים אחריהם שובל צרכנים מיואש. בעבר כבר נראו מפולות גדולות למדי של חברות שהשאירו את לקוחותיהן ללא מענה כמו חברת הבנייה "חפציבה" וחברת הרהיטים "קיקה", שהותירו מאות צרכנים בהפסד גדול.
בארגוני צרכנים טוענים כי הסיכוי לקבל את הכסף מרגע שבו החברה הודיעה על פשיטת רגל אינו גבוה, אך יחד עם זאת קיימים כמה כללי אצבע שעשויים למנוע מצבים שכאלו. "אנחנו שבים ומבקשים מהצרכנים - אל תרכשו מוצרים במלוא המחיר אם לא קיבלתם את המוצר מיד", הזהירה תמר פינקוס, הממונה על הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה. בנוסף, בארגוני הצרכנים ממליצים לשלם בעבור המוצרים או השירותים בתשלומים או לחילופין לרכוש דוח על פעילות החברה, זאת במקרים בהם קיים חשש ממשי לפשיטת רגל כמו למשל בענף הריהוט.