האם ניסיתם מדי פעם להתמקח על המחיר בחנות או עם ספק השירות? אם אתם מאלה שלא מרפים מהטלפון עד שהם מקבלים את המחיר הכי נוח - הרווחתם. אם הקו שמנחה אתכם בחיים הוא שזה פשוט "לא נעים" - כנראה שאתם פשוט מפסידים בענק מדי יום ביומו.
השבוע יצאנו לכיכר המדינה, סמל חנויות היוקרה של מדינת ישראל. "בכיכר? אי אפשר. אין מצב.
אי אפשר להתמקח בכיכר המדינה. המחירים קבועים", אומרת מאירה חן, מנהלת חנות בגדים בכיכר המדינה. הממצאים בשטח מראים כי חן טועה בהחלט.
התחנה הראשונה שלנו הייתה בחנות נעליים - לא משהו יוקרתי במיוחד. אחרי מיקוח מאוד קצר עם המוכרת הצלחנו להשיג הנחה של קרוב ל-200 שקלים על זוג נעליים אלגנטיות. גם בתחנות הבאות השגנו הנחות של מאות ואפילו אלפי שקלים על מגפיים, תכשיטי יוקרה לגברים ועוד. נראה כי בכל זאת כוח המיקוח הוא יכולת נדרשת לאלו שמתכננים לקנות באזור.
מי רוצה להיות אלוף המיקוחים?
"יש פה הרבה כוכבים מסביבי. אם אני ארשום את המחירים שאני מוציא החוצה ללקוחות, יהיו לי בעיות עם החברות עצמן", מסביר מוכר בחנות חשמל בקניון עזריאלי בתל אביב את הסיבה לאופן קביעת המחירים. "הישראלים תמיד רוצים עוד, עוד, עוד הנחה", רוטנת ג'וליאנה, בעלת בוטיק בכיכר המדינה שנאלצת מדי יום להתמודד איתנו, הישראלים שלא אוהבים להרגיש פראיירים.
מסקנת הביניים הראשונה שלנו היא כי תמיד כדאי לבקש הנחה. השאלה השנייה שצצה מייד לאחר מכן היא - האם כל אחד יכול להשתמש באמנות המיקוח והאם הניסיון בהכרח עוזר? לצורך כך ערכנו תחרות בין שלושה - משה כהן, בעל חנות רהיטים בשוק הפשפשים ביפו; אבי גמבש, מאמן עסקי למשפחות; ואנחנו.
כשהתקשרנו לחברת ביטוח וניסינו לקבל הצעת ביטוח למאזדה משנת 2006 - כל אחד מאיתנו קיבל מחיר פתיחה שונה בעשרות שקלים. אבי הקואוצ'ר הצליח להשיג הנחה של 300 שקלים מהמחיר המקורי. משה הוריד 439. אנחנו חתכנו לא פחות מ-600 שקלים מהמחיר.
הסיבוב השני, בו ניסינו להוריד את המחיר לחבילת נופש בצימר, הסתיים בשוויון. כל אחד מאיתנו הצליח להוריד בדיוק 100 שקלים ממחיר החבילה המקורית. כנראה שלכושר המיקוח יש גבול. בסיבוב האחרון, באחד המוצרים הכי מבוקשים בארץ, החיבור לאינטרנט, הצלחנו להפחית 20 שקלים לחודש מהצעת המחיר המקורית שקיבלנו, בעוד אבי ומשה לא עברו את העשרה שקלים.
אז אולי המסקנה המעודדת מהניסוי הלא מדעי שערכנו היא שכל אחד יכול לנסות להיכנס למגרש המיקוחים, כי אנחנו, הקהל הישראלי, פשוט לא אוהבים לצאת פראיירים. במקרה שבחנו הפעם, נראה שדי בצדק.