חוק הכשרות החדש - כשר אבל מסריח? השבוע אישרה ועדת השרים בקריאה טרומית את חוק הכשרות, החוק שמותיר את הרבנות הראשית כמוסמכת הבלעדית להענקת כשרויות. משמעות החוק היא שכל בית עסק שיכנה עצמו "כשר" ללא הפיקוח של הרבנות, צפוי לקבל קנס. החוק החדש, כצפוי, כבר מעורר זעם רב בקרב בעלי המסעדות שמעתה ייאלצו לשלם אלפי שקלים כדי לקבל את חותמת הכשרות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הם פשוט מאפיונרים" אומר יעקב מנטקה, בעל שווארמת "השמן" בהרצליה. "יום לאחר שקיבלתי תעודת השגחה פרטית, הגיע אליי פקח מהרבנות בירושלים והתחיל לשאול שאלות. הם אמרו לי שאני מטעה את הציבור ותלו נגדי מודעות, אלא שהלקוחות שלי מכירים אותי ותומכים במהלך". כמו יעקב, בעלי עסקים רבים החליטו להילחם ברבנות ולקבל תעודה של "השגחה פרטית" - ארגון בו משגיחי כשרות הינם חיצוניים לרבנות הראשית.
"זה עסק שפתוח יומיים בשבוע והם רוצים 10 אלף בשנה בשביל ביקור חודשי", מספר עודד מקסימוב, שוקולטייר ובעל מפעל בוטיק לייצור שוקולד. "עשיתי חישוב, זה יוצא 6 שעות בשנה. אפילו כשכבר הייתי מוכן לשלם, התנאים שהציבו הם בלתי אפשריים, הם רוצים שאוציא למשגיח תלוש משכורת. יש הרבה משמעויות בלהוציא משכורת: יחסי עובד מעביד, תנאים סוציאליים, שוברים לחג וכדומה".
בעל דוכן פלאפל שהוקם רק לפני מספר חודשים מספר כי הוא מוכר מנת פלאפל ב-7 שקלים, אך משום שפער הרווח שלו גם כך מצומצם, דרישות הרבנות גורמות לו עוד יותר להיאנק תחת ההוצאות. "למה לי למשוך אש?", הוא הסביר. "המשגיח יקבל את מה שהוא צריך ואני אקבל את השקט".
"אלפי שקלים רק בשביל לפתוח מקרר וללכת"
בעל השווארמה בהרצליה מסביר במה כרוכה אותה חותמת כשרות מבוקשת של הרבנות הראשית: "מלבד האגרה השנתית לרבנות של 1480 שקלים, אני שילמתי גם למשגיח משכורת חודשית בסכום הזה - וכל זה בעבור דקות ספורות של עבודה".
למרות ששילם את האגרה ואת המשכורת החודשית למשגיח, טוען מנטקה כי אפילו המעט הנדרש לא נעשה באמת: "המשגיח אצלי היה עושה את הכל בוואטסאפ. הוא היה מבקש שנעביר לו תמונות וזה היה מספיק לו, אפילו שלוש דקות הוא לא היה פה. גם כשהיה מגיע, הוא היה פותח מקררים, מסתכל על חשבוניות והולך".
חיים כחלון, לקוח קבוע של קונדיטוריית ניסו בהרצליה וחובש כיפה, מבקש, כמעט מתחנן מבעל הקונדיטוריה לחזור לרבנות. "אני אומר את זה בשבילך, חבל שיחרימו אותך, אני שומע הרבה דברים בבית הכנסת ובסביבה, אתה חייב להגיע איתם לפשרה, אני דואג לך".
ניסו פיאצה, השף והבעלים של הקונדיטוריה מקשיב לו בקשב רב. הוא אומר כי ישקול את זה, אך אחרי עשור שהיה תחת השגחת הרבנות, נמאס לו והוא לא מוכן יותר: "עם חלוף השנים, התעריף עלה ונהיה בלתי הגיוני. בשנה האחרונה שילמתי לרבנות אגרה של כ-2000 שקלים ולמשגיח סכום בלתי נתפס של 4550 שקל לפני מע"מ. מדובר ב-60 אלף שקלים בשנה. זה מתבטא במחירים של המוצרים שלי ופוגע בלקוחות שלי".
אלא שהשיקול של פיאצה הוא לא רק כלכלי. "מילא זה היה רק הכסף. המשגיח התחיל להתערב לי גם בבחירת הספקים. הוא היה דורש שאקנה מהאנשים שהוא מכיר. אני לא צריך את כל זה. אני סגור בשבת, כל המוצרים נקנים בארץ ובעלי כשרויות בפני עצמם, אפילו את הקמח יש לי מכונה שמנפה אוטומטית, דבר שהוא מרכזי בכשרות של מאפיות. אין לי בהם שום צורך, אבל אפגש עם הרב", מסכם פיאצה עם הלקוח חיים. "תסדר את זה וניפגש עם הרב, בלי מתווכים ובלי משגיחים, אולי נגיע להסדר".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "המשרד ערך בשנה האחרונה עבודת מטה מקיפה בתחום הכשרות, שבסופה הומלץ על הקמת חברה ממשלתית (או כל תאגיד אחר בשליטת המדינה), חברה זו תפעל על פי כללים אחידים ומפורטים ותהיה אחראית על העסקת כלל משגיחי הכשרות במדינה.החברה תגבה את דמי ההשגחה מבתי העסקים ותפקח באופן מלא על עבודת המשגיחים, הן בכל הקשור לנוכחותם במקום ההשגחה בשעות הנדרשות וביצוע כלל המטלות, והן לגבי הצבת דרישות כשרות אך ורק כפי שנקבעו ע"י הרבנות הראשית לישראל".
עוד נמסר כי "לשם השלמת התהליך נדרש שיתוף פעולה של משרד האוצר ומשרד המשפטים - ואנו תקווה כי הם יתנו את כל הסיוע הנדרש על מנת לתקן את הכשלים הקיימים במערכת הכשרות. אנו מבקשים להדגיש כי כל פניה אל המשרד לשירותי דת בעניין חריגות מדרישות הכשרות של הרבנות הראשית או דרישות לרכישה של מוצר מספק מסוים - מטופלות באופן מידי, ואנו קוראים לכל בעל עסק הנתקל בתופעות פסולות לפנות באופן מידי - והעניין יטופל".
לפניות לכתב: Azria@ch2news.tv