אחרי יותר מ-500 יירוטים מוצלחים של רקטות שכוונו למרכזי אוכלוסייה בישראל, לא מוגזם להכתיר את מערכת "כיפת ברזל" כמנצחת הגדולה של המערכה האחרונה. עם סיכום מבצע "צוק איתן", מספרים, מי שמופקדים על אחד ממערכי ההגנה המשמעותיים ביותר של העורף הישראלי, על הפעילות המאומצת לאורך הלחימה וגם על ההיערכות לקראת האתגרים החדשים שעוד יגיעו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בסוכנויות הידיעות הזרות מכנים אותה "פלא", ולא בכדי. מאז הוכנסה לפעילות מבצעית, הוכיחה מערכת "כיפת ברזל" יעילות מרבית בשמירה על מאזן הנפגעים הנמוך בעורף הישראלי. "אנחנו מיירטים רק רקטות שעתידות ליפול באזורים מיושבים", מסביר מפקד סוללת גוש דן, רס"ן שי קוגניצקי. "גם בזמן הפסקת האש הסוללה דרוכה ומוכנה לפעילות. אנחנו לומדים את האויב, את צורת עבודתו וממשיכים להתכונן כל הזמן".
הפעם הראשונה שבה נאלצה המערכת להתמודד עם ירי לעבר המרכז הייתה בתקופת מבצע "עמוד ענן". מאז עמלו במערכת הביטחון על פיתוח המערכת ועל התאמתה לאזורים המיושבים בגוש דן. "האיום על המרכז לעומת הדרום הוא אחר", מפרט רס"ן קוגניצקי. "לא מדובר בקסאם או בגראד, אלא ברקטות גדולות יותר שיורים למרחב הזה, וזה דורש מאתנו מוכנות וחדות. באזור הזה ישנו גם אתגר התעופה האזרחית, ואנחנו מתואמים איתם באופן הדוק".
תצוגת התכלית של המערכת מאז מבצע "עמוד ענן" הביאה את מערכת הביטחון להיערך ליום שבו תיפתח הרעה מצפון, תרחיש ששב והוכיח את עצמו אינספור פעמים בעבר. "אנחנו ערוכים גם לעימות הזה", אומר רס"ן קוגניצקי. "הפקנו לקחים וביצענו הכנות ברמה המבצעית של תודעת אויב ובניתוח תרחישים, כך שלא היינו מופתעים משיגור הטילים אל הצפון. אנו צופים שם אתגרים גדולים יותר, אבל אני סומך על האנשים שלי שנעמוד גם בהם".
למרות שמרבית עמיתיהם נטלו חלק חזיתי יותר בלחימה, מבהירים מפעילי הסוללה כי פעילותם במערכה לוותה בתחושת שליחות משמעותית של הגנה על הבית. "קל מאוד להתחבר למשימה כשרואים על מה מגנים", אומר מפקד פלוגת השיגור בסוללה, סג"מ דון לשם. "אנחנו רואים את האזרחים ואת הבתים, ומשתפרים עם כל יירוט. המערכת היא לא אוטומטית, אנשים מפעילים אותה 24 שעות ביממה כשהמטרה היא להגן על האזרחים".