אחוות לוחמים: כשישעיהו פוייר היה בן שש ולחם בנאצים כפרטיזן ביערות פולין, הוא לא העלה בדמיונו הפרוע ביותר כי נכדו יהיה לוחם בצה"ל ויקבל תעודת מצטיין רמטכ"ל. עשרות שנים אחרי, נכדו תומר זכה לעיטור על תפקודו כחונך מ"פים במרכז לאימוני אש בצאלים - מה שהפך את סבו לגאה ביותר.
"סבא שלי חי ביערות והוא ברח שהיה קטן - הוא הצליח לשרוד אבל עד עכשיו הוא לא ממש מספר על האירועים אם לא שואלים אותו", סיפר סגן תומר לחדשות 2 באינטרנט. "הוא עודד אותי להתגייס לקרבי כי מבחינת התפיסה שלו וההבנה שלו כניצול שואה הוא מבין שאין לנו מקום אחר ושהגיוס לצבא הוא הכרחי".
"אלו היו לילות מפחידים, הייתי ילד קטן ששומר ביערות לבדו והנאצים הסתובבו שם לחפש יהודים", משחזר פוייר הסב בן ה-79. "אני זוכר איך דיברתי לעצמי במשך שעות כדי להירגע ולהמשיך לשמור. לעתים קרובות הייתי נתקל בחיות מסוכנות שהסתובבו שם בלילות".
"חיפשתי את דרכי, לא ידעתי לאן ללכת ואיך, היה אסור לי ללכת בכבישים כי הייתי יהודי אז את כל דרכי עשיתי בשדות", הוא שיחזר. לאחר שעלה לארץ, למד בישיבת ברון אך החליט במהלך לימודיו שהוא מעדיף להתגייס לצה"ל ועזב לטובת תפקיד לוחם בגדוד 21 של גולני (לימים גדוד 21 של חטיבת כרמלי).
טיפ לנכד הלוחם: "התעמלות - הציל אותי בשואה"
"הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לנכד שלי זה להעריך את זה שיש לו משפחה תומכת ושייתן כמה שהוא יכול בצבא ויידע להיעזר בבית כשצריך", מבהיר ניצול השואה פוייר, שלא הצליח לצערו להגיע לטקס ההצטיינות החגיגי של נכדו בשל ניתוח שעבר. "חשוב שלוחם יהיה בן אדם משכיל שמפעיל את הראש ויעשה התעמלות - אני עד היום עושה התעמלות, אני יודע שזה מה שהציל אותי בעבר ומאמין שזה מה שיכול להציל לוחמים היום".
"אי אפשר להשוות בין מה שהיה היום למה שהיה אז", מדגיש סגן תומר. "זו לא אותה סיטואציה, פה נלחמים על האדמה שלנו ושם נלחמו על זכות הקיום כבני אדם - יש לנו צבא ואנו עם מלוכד".
ישעיהו מסכים עם נכדו, ושולל אופציה של שואה שנייה ליהודים. "צה"ל ימנע את זה - רק חשוב לי שהחיילים של היום יידעו להעריך את מה שהיה אז, ויישמעו קצת יותר על הסיפורים שהיו", מבהיר הסב. "לא הסכמתי מעולם לספר על מה שקרה לי אבל בשנים האחרונות החלטתי שזה חשוב".