דומה שלאחרונה המחסומים בין ישראל לרשות הפלסטינית ממלאים תפקיד נוסף - קרנות מזבח. ככה זה כשמדובר בפלסטיני שחושש לחייו אם ישוב לשטחים. "תבוא מחר, מחרתיים, עוד חודש, אני פה", אומר לחדשות 2 חאמד, פלסטיני שוהה בלתי חוקי ששוחרר מהכלא בישראל, "אני לא זז מטר אחד מהשער הזה, אני לא נכנס. יעשו אותי שיפודים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני מתחנן אליכם", מפציר חאמד, "אל תחזירו אותי לשם. 'אל תעמוד על דם רעך'. ואפילו אם אני אמות, אני לא אמות אלא רק על הדת של היהודים. שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".
חאמד, פלסטיני מכפר סאוויה, השתחרר אתמול מהכלא לאחר 10 חודשים, אלא שהוא סרב לשוב הביתה, ואחרי הסיפור הזה אפשר גם להבין מדוע. "היו מלכלכים עליי בכפר שלי, כאילו שאני עובד עם השב"כ, נמאס לי מהם". חאמד מספר כי ניסה לפוצץ מסגד בכפרו בעזרת בלוני גז וצמיגים, על מנת "לנקום בהם, שהדת שלהם טעות וכולם טעות".
"ברוך גולדשטיין? הכי צדיק בעולם"
אז מה השיטה? כיצד מנסים לשכנע את ישראל להישאר בתחומה? מתקרבים ליהדות, עם כיפה שחורה על הראש וסידור ביד. אמנם לא ברור כמה זה אותנטי, אבל חאמד מודה כי הוא במנוסה. "כמעט ארבעים שנה אני מואשם שאני עובד עם השב"כ הישראלי. וזה אף פעם לא היה. מספיק, מספיק ארבעים שנה אני חי בסבל", אומר חאמד בבכי.
את הכיפה השיג חאמד בכלא. "לא חסר יהודים בכלא", הוא טוען, "ויש בתי כנסת גם בכלא". חאמד שולל את הטענה שהוא מנסה לנצל את היהדות כדי להיכנס לישראל. את התיעוב והזעם כלפי הפלסטינים בני עמו הוא מנסה לבטא בכל הזדמנות: "כל היהודים קוראים לי בכלא 'ברוך'", הוא מעיד, "כי אני אהיה בעזרת השם ברוך מספר שתיים. ברוך גולדשטיין? הכי צדיק בעולם".
בשלב מסויים הגיעו שוטרים וקצין מינהל אזרחי וניסו להבין כיצד ניתן לפתור את הבעיה, במה שנראה כמו תחילתה של תופעה. בהמשך הלילה חאמד שוחרר ושב לישון במחסום, כשהוא ממתין לישועה או עזרה. "אני אישן פה, יש לי שמיכה", הוא מבהיר, והוסיף שלא יחזור לשטחים עד מותו.
לבסוף זכה חאמד לאישור המיוחל וקיבל מקלט זמני בישיבה בירושלים. כעת הוא מתפלל שיוכל להישאר שם, במקום שבו כבר לא יהיה נרדף.