כבר עשר שנים שהסיפור המטריד הזה לא נותן מנוחה לנפשם של רבים. ב-1 באוקטובר 2000, חייל צה"ל מדמם למוות במשך כמעט ארבע שעות. חובשים מנסים להציל את חייו וממתינים לחילוץ. כוח גדול מאוד של צה"ל צופה באירוע על הגבעה ממול, 800 מטר בקו אווירי, רק חמש דקות נסיעה.
הפלסטינים משתמשים באבנים, בבקבוקי תבערה ובנשק קל, אבל הסיוע לא מגיע וגם לא החילוץ. סמל שני מדחת יוסוף הולך לעולמו, כאן בקבר יוסף שבלב שכם, לנגד עיניה של כל צמרת הביטחון של מדינת ישראל.
יוסוף מותיר אחריו שורה של תמיהות קשות ושאלה אחת נוראית - האם צהל הפקיר חייל פצוע? השבוע, בפעם הראשונה מאז שנהרג אחיו, החליט מהדי יוסוף לראות מקרוב את המקום שבו זה קרה, לאחר עשר שנים.
לפני עשר שנים היה אחיו, יחד עם עוד אחד עשר חיילים נצור במתחם הקבר במשך שעות. בתצפית של צה"ל לא הרחק משם הייתה כל צמרת הפיקוד, ובכללה הרמטכ"ל שאול מופז וראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק. הם מתייעצים ומקבלים את ההחלטה: לא להיכנס ולא לחלץ.
"עד עכשיו אני לא מעכל"
הגורמים הבכירים החתומים על ההחלטה השנויה במחלוקת הזאת הם ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל רב-אלוף שאול מופז, אלוף פיקוד המרכז יצחק איתן, מפקד האוגדהתת-אלוף בני גנץ ומפקד החטיבה אלוף-משנה יוסי אדירי.
מספר ימים אחרי התקרית, שבעיני רבים הייתה שבירה של האתוס הצה"לי על חילוץ פצועים, ממנה צה"ל ועדת בדיקה בראשותו של האלוף יורם יאיר. יום לפני פרסום המסקנות, מגיע האלוף יאיר לבית המשפחה בבית ג'אן כדי לבשר להם שהכול בעצם היה בסדר.
"לא מגיע להם שנשרת אותם", אומרת אימו של מדחת, פרחה יוסוף. "אם היה מגיע להם, הוא היה בסדר. הם נהגו בנו, כפי שאף אחד לא נהג בנו מעולם. מברק ועד למטה". "עד עכשיו אני לא מעכל איך זה קרה", מוסיף אביו, "לא יוצא לי מהראש. אם היו עושים, אז הבן שלי היה עוד עכשיו חי", הוא אומר בעצב.
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה לכתבה: "ראש הממשלה ושר הביטחון בשנת 2000, אהוד ברק, נשא בתוקף תפקידו באחריות כוללת לכל המתרחש בישראל ובצה"ל. אהוד ברק לא נכח בשטח בזמן האירוע משום שהיה עליו לעסוק באותה העת במאות אירועים אחרים שאירעו בשיא מהומות אוקטובר 2000. השטח, הוא המקום הנכון לקבל החלטות מהסוג הזה, והמפקדים שהיו בשטח היו מוסמכים לקבל כל החלטה. למרות התוצאות הטרגיות, סבור שר הביטחון שהמפקדים קיבלו את ההחלטה הנכונה בנסיבות האירוע"