הקרב על כיבוש מוצב הבופור הפך לאחד הסמלים הבולטים של מלחמת לבנון הראשונה, או כפי שמכונה - מבצע שלום הגליל.
30 שנה למלחמת לבנון - סיקור מיוחד:
תיעוד הקרב על כביש ביירות-דמשק
התמונות והקולות מלבנון שטרם נראו
מיוחד: תמונות נדירות ממלחמת לבנון הראשונה
בקרב על הבופור, שנערך בלילה הראשון למלחמה, נפלו שישה לוחמים. יש שרואים בכיבוש הבופור מבצע שאמור היה להיות פשוט אך הסתבך במחיר דמים כבד ובהיכרות לקויה של הדרג המדיני את המציאות בשטח, כפי שהשתקפה בביקור ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, למחרת תפיסת ההר. אותה תמונה אולי ניבאה את התנהלות המלחמה כולה.
לרגל 30 שנים לפרוץ המערכה, התירו ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ודובר צה"ל לפרסם לראשונה את התחקיר שנערך על כיבוש הבופור - ובו תמונות שצילמו החיילים בשטח ועד כה לא ראו אור. זאת, במסגרת מדיניות לפתיחת ארכיונים וחומרים שמורים של מערכת הביטחון.
"ציפינו לנשק קל - ירו עלינו מרגמות"
ב-6 ביוני 1982 בשעה 20:00 בערב, שעות הלילה הראשון של המלחמה, נתן המ"פ גוני את הפקודה להסתער לעבר המבצר הצלבני שחולש על עמק נהר הליטני. הצפי לירי מנשק קל התבדה כשהמחבלים ששלטו במוצב השתמשו במרגמות, RPG ומטולי רימונים. "ביצענו הסתערות על פאתי היעד, מיקמנו חסימות באזור ושאר הכוח נכנס ליעד והחל בטיהור. בשלב זה הכוח היעד היה נתון באש כבדה, וקשה היה לאתר את מקורות הירי", אמר סרן צביקה ברקאי בתחקיר שנערך לאחר סיום הקרב.
"עוד לפני השלמת הטיהור של היעדים הדרומיים דווחתי כי יש שישה הרוגים, כולל המ"פ המחליף", המשיך צביקה שאמר כי עם סיום הקרב נמצאו במבצר כלי לחימה רבים, אך לא נראה כי היו בו מחבלים רבים. "לאחר שהמ"פ נהרג לקחתי על עצמי את כיבוש היעדים הצפוניים לאחר שסיימנו לכבוש ולטהר את היעדים הדרומיים".
"הטנקים לא הגיעו ליעדם"
סגן מוטי גולדמן פיקד על הכוחות שיועדו לכבוש את היעדים הצפוניים. במהלך התנועה הרגלית נורה לעבר הכוח מטח מדויק של של מקלע כבד ממנו נהרגו שני לוחמים. עוד שלושה נפצעו. על הירי הבלתי צפוי נוספו הנגמ"ש ושני הטנקים שלא הגיעו ליעדם. עוד שלושה לוחמים נפצעו מרימונים שהושלכו לעבר הכוח בעלייה למבצר.
הכוח העיקרי המשיך לנוע לבופור. מוטי בראש הכוח הבחין רק בעיקול לפני הכניסה למבצר כי נמצאים איתו רק שישה לוחמים, והיה בטוח כי מייד יגיעו האחרים. הכוח הקטן המשיך לטפס ונכנס למבצר בטור למלחמה בתוך התעלות המבוצרות של הבופור. ראשוני המסתערים חטפו את מכת האש, ממנה נפגע מפקד הצוות וחייל נוסף.
מוטי מספר על הלחימה בתעלות: "הביצורים היו כמו מקלט. התעלה הייתה מאוד צרה ועם האפוד לא הייתי מסוגל לעבור בה. יצאתי מהתעלה ואז נורה הצרור שפגע בשניים. אמרתי להוציא את הפצועים והתחלתי להתקדם לבד. המשכנו לטהר את התעלות, אבל הייתה עמדה אחת מבוצרת שהמטענים שלנו לא הצליחו לנטרל. המ"פ גוני רץ והכניס רימונים לפתח התעלה, אז הוא עבר ליד פתח שלא זיהה, מחבל ירה בו מטווח קצר, פגע בליבו והרג אותו".
המחבלים נמלטו בסולם חבלים
בשלב זה שני המפקדים של המבצע נהרגו ומוטי נטל את הפיקוד על המשך הקרב. הוא ממשיך לתאר את מאורעות הלילה: "הלחימה האינטנסיבית פסקה בשעה 22:00 והמשכנו לטהר את היעדים, הטיהור נמשך עד להשלמת הכיבוש". כשנודע לסמח"ט גולני, הרמטכ"ל לעתיד סא"ל גבי אשכנזי על מותו של גוני ועל גמר כיבוש היעדים הוא הורה להמתין על הבוקר. הכוח נשאר במתחם הכבוש אך לא נכנס למבצר עצמו.
במהלך הלילה הבחינו הלוחמים באנשים היורדים מהמבצר. למחרת בבוקר נתגלה סולם חבלים שהשתלשל ממרומי הבופור ובעזרתו הצליחו מחבלים להימלט. רק בשעות הבוקר המוקדמות הגיע למקום התאג"ד שאיפשר לפנות את הפצועים למטה. מסוקים שנקראו לסייע בחילוץ הפצועים לא הגיעו בשל תנאי מזג האוויר ומחשש מהירי באזור. גופות ששת ההרוגים נותרו עם הכוח עד שעות אחר הצהריים למחרת.
הסתבר שהמחבלים ניצלו את הלילה ונמלטו מהמבצר. העמדות והמבצר עצמו היו ריקים מאדם, במקום היו 27 גופות של מחבלים. ההשתלטות הושלמה בשש וחצי בבוקר, כשדגל ישראל הונף מעל הקומה העליונה של הבופור.