המודל האידיאלי לחייל חטוף: אשכנזי, נשוי, אבא לילדים ורצוי גם עם הורים חיים - כך עולה ממסמך סודי ומזעזע שנכתב על ידי אחד מבכירי חמאס הכלואים בישראל ונחשף הבוקר במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות.
"מוכרחים לבחון היטב את איכותו של החטוף", נכתב במסמך בן 200 עמודים שנכתב על ידי בכיר החמאס מוחמד ערמאן אשר תכנן להבריח אותו לגדה המערבית. "יש הבדל בין נשוי לרווק ובין אב לילדים לגבר בלי ילדים. יש הבדל גם בין אשכנזים למזרחים", נכתב עוד במסמך, אשר לא מן הנמנע כי עיתוי פרסומו נועד לסכל עסקה עתידית לחילופי שבויים.
לאורך 200 העמודים בספר "התנגדות - מבט מבפנים", מפרט בכיר חמאס סעיפים שונים שמטרתם להבעיר את הגדה המערבית ולחדש את המלחמה מול ישראל גם בחזית זו. הוא מגבש מדיניות ברורה בנוגע לחידוש ירי הרקטות מהגדה, גיוס ערביי ישראל למלחמה, פעילות של חוליות מיוחדות והנשק העיקרי, כמובן - חטיפת כמה שיותר חיילים. ערמאן מאמץ בנוסף המלצה שהציג לאחרונה דווקא צה"ל לחייליו - היזהרו מרשת האינטרנט פן תעצרו על ידי השב"כ.
אפליה עדתית
ערמאן, שאינו איש אקדמיה, ביצע לדבריו עבודת מחקר רבת שנים, שכללה גם תחקירים עם אסירים פלסטינים בישראל, בחינת המדיניות הישראלית ואפילו ניתוח מעמיק של הסיקור התקשורתי.
אחת המסקנות אליה הגיע ערמאן היא שגם בחיילים חטופים, ניתן וצריך להפלות בין דם לדם. הוא משתמש בסיקור חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב במלחמת לבנון השנייה. "גולדווסר זכה לסיקור תקשורתי נרחב יותר, על חשבון רגב, למרות ששניהם נשבו יחד", כותב ערמאן, "זאת משום שהתקשורת מחפשת סיפורים המעוררים רגשות בדעת הקהל והיא מצאה את מבוקשה באשתו של גולדווסר ובאמו שתרמה רבות להתעניינותה של התקשורת".
"כמו כן", מוסיף ערמאן, "יש לבחון לאיזו עדה משתייך החטוף. יש הבדל בין חייל דרוזי לחייל יהודי ובין יהודי ממוצא מזרחי לאשכנזי או רוסי, כי בעיני האשכנזים יהודי המזרח נחשבים פחות".
ירי רקטות מהגדה
בכיר חמאס מציע לקחת את שיטות הלחימה הקיימות ולהעתיק אותן לחזית לחימה חדשה - הגדה המערבית. לדבריו ערמאן, ממצא בולט בתחקיר שערך בקרב אסירי חמאס בכלא מעלה ש-90% מהם פעלו ללא הנחיה מרכזית ובלי שהיו חלק מהיררכיה פיקודית ברורה. ערמאן מציע לשנות זאת ולהביא ל"תרבות ארגונית" יעילה יותר.
"הנשק שחובה עלינו להשיגו הוא הנשק הרקטי", ממליץ ערמאן. "הוא חיוני בשלב הבא כדי לשנות את כללי המשחק בגדה ובעיקר בשטחים הגובלים בשטחי 1948", הוא מוסיף. "כדי לפגוע בעומק הכיבוש, הן בהתנחלויות והן בשטחים הכבושים, יש צורך בטווח של שלושה עד שישה קילומטרים", הוא ממליץ.
ערביי ישראל - התאחדו!
גם תפקידם של ערביי ישראל לא נפקד מעינו של בכיר חמאס, עם דגש על אלו הגרים בירושלים. "מטרתה של ההתנגדות בשטחי 1948 ובירושלים היא להטריד את הכובשים, לשבש את שגרת יומם, לערער את ביטחונם במוסדותיהם, משרדיהם, בתי הספר שלהם, מחנות הצבא שלהם, מכוניותיהם ועוד", כותב ערמאן, "וזאת כדי לעודד הגירה שלילית ולהרתיע מפני הגירה לארץ הכבושה".
"האמצעי היעיל ביותר", כותב ערמאן, "הוא מלחמה עממית של חבלה בכבישים, הצתות, שיבוש אמצעי תקשורת חיוניים של מדינת הכיבוש והטלת אימה על הציונים מבלי להרוג או אפילו לפצוע, אלא במקרים חריגים".
טקטיקה מדוקדקת
לאורך כל הספר מדגיש ערמאן את חשיבותה של הפעולה העצמאית של חוליות, גם לטובת ביטחונן וגם כדי להפיץ את הפעילות כמה שיותר. הוא מאמץ מודל פעולה שאל קאעידה והג'יהאד העולמי מפעילים בהצלחה רבה זה שנים - יצירת נגישות גבוהה למידע טכני והוראות פעולה מעל גבי האינטרנט עבור פעילים המעוניינים לאמן את עצמם ושימוש בכלי נשק מאולתרים וקלים להשגה.
"יש לפתח אמצעי לחימה עממיים, זולים ונפוצים", כותב ערמאן. "יש צורך באמצעי לחימה יעילים שיחסכו מאיתנו עימות חזיתי מסוכן. יש לנצל את ההתקדמות בטכנולוגיות אזרחיות לטובת שימושים צבאיים כדי להפיק את החומרים הבסיסיים הדרושים לייצור מרכיביו של כל חומר נפץ".
גורם ביטחוני: זהו מסמך מסוכן
מוחמד ערמאן, מי שמכנה את עצמו "מהנדס פעולת האוניברסיטה העברית", הוא אסיר חמאס ששפוט בישראל ל-36 מאסרי עולם ונחשב לאחד מחמשת האסירים הבכירים שחמאס דורש את שחרורם במסגרת עסקת שליט.
"המסמך כה מטריד, מפני שהוא מגלה הבנה עמוקה של שיטות הפעולה של המודיעין בישראלי, כמו גם של החברה הישראלית וחולשותיה", מסביר גורם ביטחוני בכיר מאוד, המכיר את המסמך לפרטיו.
"לא כל האמור בו נכון. בחלק מהדברים הוא מייחס לנו יכולות שאין לנו. בחלק אחר הוא ממעיט ביכולותינו, אך כתוכנית פעולה ומתווה מלחמה הוא בהחלט עלול לשמש מצע מסוכן מאוד למה שעתיד לקרות בגדה, אם התוכנית תצא אל הפועל", מסכם אותו גורם.