דוח מבקר המדינה שהותר היום לפרסום חושף ליקויים חמורים בכל הקשור למינוי הקצונה הבכירה בצה"ל. בדוח מועברת ביקורת בין היתר, על תהליך מינוי האלופים בצבא, שמתנהל על פי המבקר כלא אחר מאשר "משא ומתן בין הרמטכ"ל לשר הביטחון".
הדוח שהותר לפרסום, כולל בתוכו את מסקנות בדיקה שנערכה בצה"ל בין השנים 2007 ל-2010 בתקופות זמן שונות, שהתמקדו בתהליכי מינוי הקצינים לתפקידים בתקנים מסא"ל ועד תא"ל. בנוסף בדק המבקר את תהליכי מינוי קצינים לתפקידים בדרגת אלוף, קצינים אשר בשלב הבא מועמדים באופן טבעי לתפקיד הרמטכ"ל.
מבדיקת המבקר עולים ממצאים בעייתיים לפיהם תהליכי מינוי האלופים, שמהווים את שכבת הפיקוד העליונה בצה"ל נעשה ללא כל תיעוד, שימוש בכלים או נהלים מעוגנים וללא כל תהליך מובנה. מן הדוח עולה כי המנויים תלויים בעיקרם במערכת היחסים הקיימת בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון.
"המינוי תלוי במערכת היחסים"
על פי ממצאי הדוח, התהליך הקיים לפיו הרמטכ"ל המכהן מופקד על מינוי האלופים ושר הביטחון הוא הגורם המאשר, יוצר דו-שיח בנוגע לחלוקת התפקידים. אותם חילופי דברים מתקיימים בצורת פגישות אישיות בין שני הבכירים, עד שמגיעים השניים להסכמה בניהם. אותו נוהג מינויים מוביל למצב בו תהליך המינוי המורכב הופך להיות תלוי במערכת היחסים הקיימת בין הרמטכ"ל לשר הביטחון, שהגישות לפיהן הם פועלים עלולות להיות שונות ומנוגדות.
לינדנשטראוס ממליץ בדוח לעגן את תהליך מינוי הקצונה הבכירה בצה"ל, ולקבוע אמות מידה בדבר הדרישות מצד המועמדים לתפקידי אלוף ולגבי מידת מעורבותו של שר הביטחון בתהליך המינויים של אלופים. בנוסף הוא ממליץ לתעד את הפגישות האישיות המתנהלות בין הרמטכ"ל לשר הביטחון העוסקות במינויים של בכירים, כדי שיהיה ניתן לפרסם את הסיבות לאישור או דחיית מועמדים.
לדבריו, בשל החשיבות המהותית, הלאומית והציבורית של כל בעל תפקיד בדרגת אלוף, אין זה נכון לבסס את המינויים על נוהג שבו קיימות גישות שונות בין הרמטכ"ל לשר הביטחון. לינדנשטראוס ממשיך וממליץ כי במידה ולא יצליחו שר הביטחון והרמטכ"ל להגיע במשותף לסיכום בדבר מעורבות השר וראש הממשלה במינויים, יש להקים ועדה שתסייע בבחינת סוגיית מינוי האלופים, שתביא את מסקנותיה גם בפני הממשלה.
ממצא נוסף אשר פורסם בדוח מתייחס להיעדר ממונה ונוהל מדוייק בכל הנוגע לממלא מקום לרמטכ"ל במידה ונבצר ממנו לבצע את תפקידו. על פי הדוח קיים החשש כי במידה והרמטכ"ל לא יוכל באופן מפתיע למלא את תפקידו לא יהיה ממלא מקום שיוכל להפעיל את סמכויותיו. המבקר קורא לטפל בבעיה זאת באופן מיידי ולהביא אותה להכרעת הממשלה מחשש להשלכות מרחיקות לכת.
"הוראות מינוי לא בהירות ומסורבלות"
בנוסף, התייחס מבקר המדינה גם למינוי קצינים בדרגות סא"ל עד תא"ל במסגרת הצבאית אשר מתנהלים לדבריו באופן מובנה. על פי הממצאים, למרות שקיימים נהלים ואמות מידה קבועות כתנאי לקבלת המינוי, קורה כי במקרים רבים המינויים אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו.
לאחר בדיקת הנהלים בנושא המינויים עולה כי קיימות סמכויות מינוי שאינן מתיישבות אחת עם השנייה, דבר שגורם לאי-בהירות וסרבול, ועלול לפגוע בתהליכי מינוי הקצונה הבכירה בצה"ל. בין היתר נמצא כי 28% מבין הקצינים שאויישו בתפקידים בכירים בשנת 2009 לא מילאו את חובת פרק הזמן המזערי בתפקידם הקודם.
עוד עולה ממצאי הבדיקה כי 38% ממפקדי החטיבות הבכירות שמונו בשנת 2010 לא עברו השתלמות מח"טים שנדרשת למילוי התפקיד. המבקר מציין כי מן הממצאים עולים מקרים נוספים רבים של מינוי קצינים לתפקידים בכירים שלא עמדו בקריטריונים שנבדקו, זאת ללא שתועדה והוסברה בחירתם.
דובר צה"ל: קיימים פרמטרים למינוי
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרסום מסקנות הדוח כי "מרבית הביקורת בדוח התבססה על עונת דיוני שנת 2007 . בעונות הדיונים שהתקיימו לאחר מכן, הופקו הלקחים וכבר יושמו בצורה סדורה. בצה"ל שוקדים בימים אלו על "פרויקט קידום הקצונה בצה"ל" במסגרתו מעודכנות כלל פקודות המטכ"ל והוראות הפיקוד העליון העוסקות במינוי קצינים, קידומם והכשרתם. הפרויקט עתיד להסתיים עד סוף שנת 2010".
בנוסף נטען כי "דוח מבקר המדינה בנושא מינויים לתפקידי הקצונה הבכירה בצה"ל יילמד בצה"ל ויהווה נדבך חשוב להמשך העיסוק בנושא. האגפים והסמכויות בצה"ל פועלים כל העת על מנת לשפר את תהליכי המינוי של הקצינים הבכירים. בסיום כל תקופת מינויים, מתבצע בצה"ל תחקיר מקיף של כלל מרכיבי התהליך, מופקים לקחים והם מיושמים מייד לאחר מכן. יתרונו המשמעותי של צה"ל טמון בהון האנושי. על כתפי הקצונה הבכירה מוטלת המשימה המרכזית של הובלת המפקדים והחיילים אל מול מגוון האתגרים הביטחוניים המתעצמים בזירות השונות".
בנושא הליך מינוי האלופים בצה"ל והנהלים לקביעת מחליפו של הרמטכ"ל נאמר כי "קיימים מספר פרמטרים על פיהם מקדמים את הקצונה הבכירה. בכוונת צה"ל למסדם בנוהל כתוב אשר יועבר להערות שר הביטחון. הנוהל יתייחס להיבטים כמו גיל, הכשרה, מספר תפקידים, תארים ופרופיל אישי.
בסוגיית תפקיד המזכיר הצבאי לראש הממשלה, פירט הרמטכ"ל בפני המבקר את עמדתו על פיה ניתן וראוי להסתפק בקצין בדרגת תת- אלוף. העניין טרם הוסדר ונכון שתהיה הסדרה עתידית בנושא זה בין הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה".
משרד הביטחון: נפיק לקחים מהדוח
בנושא מינוי ממלא מקום לרמטכ"ל נטען כי "לאחרונה הוכנה על ידי צה"ל טיוטת הצעת מחליטים בנושא אשר אושרה על ידי הרמטכ"ל. ההצעה הועברה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון לצורך הבאתה על ידי השר בפני הממשלה, ככל שהדברים יהיו מקובלים עליו".
שר הביטחון אהוד ברק מסר בתגובה לממצאי הדוח כי הוא "מודה למבקר המדינה על הדוח בנושא המינויים בצה"ל. שר הביטחון ברק לומד את הדוח וסבור שראוי לבחון את הדרכים לאימוץ המלצות הדו"ח".