הקרב על כיבוש החרמון שהתרחש לפני 37 שנים, הפך למיתוס בין שלל סיפורי הגבורה שהתרחשו במהלך מלחמות ישראל. תיעוד נדיר של רשת הקשר מספר את סיפור הקרב, שבמהלכו נהרגו 57 לוחמים ונפצעו שמונים.
בסרטו של הבמאי מוטי הופריכטר, "למות או לכבוש את ההר", מובאים הקולות שבקעו מרשת הקשר שמתעדים את סיפורה של חוליית הפיקוד של גולני, של מפקד החטיבה אמיר דרורי ושל המפקדים ברגעי הקרב הקשה.
רק כשעלה האור הבינו בחוליית הפיקוד של מפקד חטיבת גולני אמיר דרורי את תמונת המצב: על רכס החרמון, בניסיון לכבוש את המוצב הישראלי רגע לפני הפסקת האש, כשמרבית המפקדים והחיילים הרוגים או פצועים - אין כמעט מי שימשיך להילחם.
"מהר מאוד ראינו שמי שניסה להרים את הראש ולזהות מאיפה יורים - נהרג", סיפר קובי שיינפלד, מפקד מחלקה בגדוד 51 בקרב כיבוש החרמון בסרט.
יוני נתניהו בירך על הכיבוש: "כל הכבוד"
על רגע הפציעה של אמיר דרורי מספר מי ששימש קצין אגף המבצעים של הגדוד. "אמיר זיהה מימין לו מקלען והתרומם מעל הסלע כדי לתת פקודה. כשהתרומם הוא חטף כדור בחזה", סיפר אלוף משנה במילואים יואב גולן ז"ל. "ניסיתי לחסום לו את הפצע ביד אחת וביד השנייה ניסיתי לקרוא ליודקה (יואב) כדי להעביר לו את הפיקוד. אמיר שמע אותי ובכוחותיו האחרונים, כשהוא לגמרי כבר מחרחר ניסה לקרוא ליודקה בעצמו ברשת הקשר".
רוב המפקדים בכוח נהרגו בקרב, ובאין ברירה יואב גולן לקח את הפיקוד. על פסגה סמוכה התמקם לילה לפני כן כוח מיוחד של סיירת מטכ"ל בפיקודו של יוני נתניהו ז"ל. הם שמעו את הקרב ברשת הקשר ובבוקר דיווח יוני נתניהו שהוא מזהה סורים בורחים. כך הבין הכוח שהסורים נשברו ראשונים.
מיד לאחר מכן, בשעה תשע בבוקר נכנסו חיילי גולני למוצב החרמון. "אנחנו נמצאים למעלה, דגלים שלנו מתנופפים ברוח", דיווח יואב גולן בקשר. יוני נתניהו התקשה להסתיר את הגאווה שחש עם סיום הכיבוש וקרא ברשת הקשר שלוש פעמים: "כל הכבוד".