את שעת הצהריים ב-6 באוגוסט 2015 סמ"ר ירין אשכנזי היה מעדיף לשכוח, אבל הפגיעה הפיזית והנפשית מאותו היום תלווה אותו כנראה עוד הרבה זמן. אשכנזי נפצע קשה בפיגוע משולב של ירי ודריסה בכביש 60, בין צומת סינג'יל למעלה לבונה, בפיגוע הראשון לאחר שריפת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא, שסימן את תחילתו של גל הטרור. הוא פונה לבית החולים במצב אנוש כשהוא מורדם ומונשם. שנה אחרי האירוע הקשה, מספר ירין לחדשות 2 Online על תהליך השיקום שעבר - ועדיין לא נגמר.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מספר ימים לאחר הפיגוע, לשמחת קרוביו, אשכנזי פקח את עיניו, אבל אז כבר היה ברור לו ולבני משפחתו: תהליך השיקום שהוא יצטרך לעבור יהיה ארוך, מתיש וקשה. לקח זמן רב עד שאשכנזי הצליח לזהות את הסובבים אותו, או להבין את המתרחש סביבו. אפילו כשמפקד הגדוד בא אליו לבית החולים כדי להעניק לו את אות מבצע 'צוק איתן' בו השתתף, אשכנזי היה עדיין במצב לא קל, ורק הצליח לעשות את תנועת ה-V המסמלת ניצחון.
"אני לא זוכר כלום מהפיגוע, כלום, אני זוכר רק ששעה לפני הפיגוע אומרים לנו לעבור עמדה", הוא מספר. "אז הגיע הרכב משום מקום פשוט". לפני שהרכב פוגע בו, אלבז, מפקד הגדוד מצליח לקפוץ אבל אשכנזי נפגע מהאש שנורתה לעברם מהרכב. "זיכרון ממשי אין לי משם", הסביר. "לפי מה שהחברים שלי טוענים, יריתי צרור של 4 כדורים, הרכב התהפך עליי ואז התהפך לצד הכביש".
למרות שאין לו זיכרונות מהפיגוע, חשוב לאשכנזי לספר את כל הפרטים. זו דרך התמודדות שלו, כזו שמבקשת להקיף את כל הסיפור - מההתחלה ועד הסוף. "פינו אותי במצב אנוש, מורדם ומונשם עם פגיעה רב מערכתית", הוא מספר. "הגעתי אחרי חצי שעה לחדר ניתוח במצב אנוש אבל כביכול הגעתי לחדר ניתוח במצב יציב, שאפשר לעבוד איתי".
"המנתח, ד"ר רוזנטל, שאני חייב לו את החיים שלי, החליט להוציא לי חתיכה מהגולגולת כי הדם התחיל ללחוץ על המוח", הוא מוסיף. "סידרו ותפרו לי את האוזן כי היא נקרעה. היום זה נשמע מוזר כי לא רואים כלום, אבל תפרו לי גם חצי לשון. מה שכן, יש צלקת יפה שהשאירו לי ברגליים ובגולגולת".
"מנסה לחזור לעצמי מהר"
אשכנזי הצליח להתעורר אחרי שבוע והרופאים דאגו לספר לו על כל ההליכים הרפואיים שעוד לפניו. "הסבירו לי על הבדיקות ואיך ינתחו לי את רגל ימין וישחזרו לי את העצם עם פלטינה. הרבה פרוצדורות רפואיות, אבל אם הייתי מתעורר יומיים-שלושה אחרי, הרגל שלי הייתה כנראה מתקצרת".
חודש וחצי שהה אשכנזי בבית החולים עד שהועבר לשיקום בתל השומר. במהלך תקופת השיקום הוא זכה ללא מעט ביקורים מפתיעים, ביניהם של שר הביטחון לשעבר משה יעלון. "מיד מרגע הפציעה הוא פשוט תמך בי ובחברים שלי", אמר. "גם מח"ט גבעתי הגיע אליי לביקור, ולאט לאט התחלתי לתקשר עם כולם. התחלתי להתעשת ולחזור לעצמי".
תהליך השיקום של אשכנזי נע בין הצורך להתחזק לבין הצורך לרומם את הרוח ולחזור לחיוניות מנטלית. הוא נחשף לעמותות וארגונים שונים שעזרו לו, בהם ארגון "אחים לחיים" ו"בית הלוחם". "הם היו לי לחברה", הוא מסביר. "הייתי צריך אותם, והם גם הפתיעו לפעמים: משום מקום מביאים לך פתאום המבורגר. הם גרמו לי לחייך, לשמוח, וכל זה כשאני במחלקה לא קלה - רואה אנשים עם זונדות, אנשים שצועקים, לא היה לי קל - חד משמעית".
לאט לאט אשכנזי התחיל לחזור לעצמו. "עשיתי ניתוח של שחזור רצועות בפסח והיום אחרי חמישה חודשים, אני כבר עושה ריצות קצרות", הוא אומר. "אני מנסה להראות ששום דבר לא ישבור אותנו. אני רוצה להראות עוצמה ולהציג לכולם שהצבא שלנו הוא צבא שלא מפקיר את הפצועים שלו, וכך גם משרד הביטחון. לא עזבו אותי ולא הרפו, גם היום, עד שאחזור להיות כמו שהייתי, כי בסוף נתנו את הגוף למדינה - והמדינה לא מפקירה אותך בשטח. זו לא סיסמה, זו האמת".
עכשיו הוא מסתכל קדימה. "הפיזיותרפיסטים שלי דקלה וגיא אומרים לי שאני צריך לחתור למגע ולהתקדם", הוא מצטט אותם. "אמרתי להם שאני רוצה להגיע למרתון תל אביב בפברואר. הם הבטיחו שירוצו מאחוריי".
ועדיין תהליך השיקום מורכב מאוד. "שלוש פעמים ביום צריך לחזק את העצב שנפגע בעזרת מכות חשמל של 10 דקות", הוא מסביר. "זה כואב, זה לא נעים, גם היום". אשכנזי אופטימי ומבטיח שישיג את המטרה. "גם אם לא אסיים את המרתון ב-40 דקות, אני אצליח בשעה, בשעה וחצי, אבל חד משמעית: ניפגש בסוף המסלול בסיום המרתון".