מאז תחילת "טרור הבודדים", ממשלת ישראל וכוחות הביטחון יזמו בחודשיים האחרונים מספר צעדים להגברת תחושת הביטחון ובלימת ההסלמה: חלק מהיוזמות הפכו לחוק וכבר יושמו בשטח על ידי אנשי כוחות הביטחון, בעוד אחרות "התמוססו" תוך זמן קצר. רק אתמול (שני) הוחלט במשרד הביטחון על מספר צעדים נגד גל הטרור - בהם מעצר פעילי טרור ובחינת גירוש מסיתים לעזה - אך חלקם עוד נמצאים בבדיקה. מעקב חדשות 2: אילו החלטות קודמו בהצלחה ואילו הפכו לאוויר חם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אמש הוחלט במערכת הביטחון על ארבעה צעדים נוספים: מעצר פעילי חמאס, איסור כניסת פלסטינים למתחמים בגוש עציון, ביטול אישורי שהייה של קרובי משפחות מפגעים ובחינת אפשרות לגירוש מסיתים מיהודה ושומרון לתחומי רצועת עזה. בשבוע שעבר פורסמה החלטת הקבינט לפיה הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית יוצא מחוץ לחוק. במקביל נערכים דיונים על הפרדת צירי תנועה לישראלים ופלסטינים, אם כי הצעד אמור לעורר זעם בקהילה הבינלאומית וטענות לאפרטהייד וטרם התקבלה החלטה רשמית בנושא.
הענישה נגד מיידי האבנים הוחמרה
בניגוד לדעה הרווחת, צעדי האכיפה נגד הטרור החלו עוד לפני רצח בני הזוג הנקין ז"ל בחודש אוקטובר: כבר בספטמבר, לאחר פיגוע האבנים בו נרצח אלכסנדר לבלוביץ' ז"ל בראש השנה, החליט ראש הממשלה נתניהו להביא לחקיקה מהירה עונשי מינימום למיידי אבנים ובקבוקי תבערה. כמו כן הציע נתניהו לבצע מעצרים מנהליים נגד חשודים ביידויי אבנים ובקבוקי תבערה. על מיידי האבנים ובקבוקי התבערה הצהיר נתניהו כי יוטלו קנסות על הורי קטינים וייקבעו עונשי מינימום.
ההצעות גובשו לחוק שזכה לתמיכת הקבינט ואושר ברוב קולות בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בתחילת חודש נובמבר, בתמיכת משרד המשפטים - וכעת תוכל מערכת האכיפה להטיל עונשים משמעותיים יותר גם על קטינים וגם על משפחתם. במקביל, הכנסת פעלה להילחם בתופעת המחבלים הקטינים, שעוד לא הגיעו לגיל 14 וכבר יצאו לפגע: השרים אישרו לאחרונה כי מערכת המשפט תוכל להטיל עונשים על קטינים מתחת לגיל 14 שיורשעו בפשעים לאומניים. על מחבלים מתחת לגיל 12 יוטל עונש של "החזקה במתקן נעול" עד שיתאפשר להענישם.
הר הבית: מצווי מעצר ועד ביטול הביקורים
כבר מתחילת ההסלמה והתגברות העימותים בעיר העתיקה הוחלט על תגבור האבטחה ירושלים במאות שוטרים: בהמשך גויסו לוחמי מילואים של מג"ב וחיילי צה"ל אף גויסו להגנה על צירי התחבורה. גם בהר הבית החלו אז לנקוט צעדים, כגון איסור על צעירים ערבים לשהות במתחם במהלך הלילה. כמו כן הוסכם בהמשך על הצבת מצלמות במתחם, לאחר תיאום בינלאומי. התיאום הזה לא בוצע בפועל, ולכן המצלמות לא הוצבו. במהלך חודש אוקטובר הורה נתניהו לא לאפשר עליית שרים וח"כים להר הבית - יהודים וערבים כאחד. על פי הודעת משרדו, ההחלטה נובעת מהכוונה לצנן את האווירה סביב הר הבית.
מאז תחילת ההסלמה, שחלקה נובעת מההסתה סביב הר הבית, נתניהו מנע מאישי ציבור פלסטינים לעלות למתחם - בהם גם ראש הממשלה הפלסטיני, ראמי חמדאללה. אותם אישים פנו לנתניהו בבקשה לעלות להר אך ראש הממשלה סירב לאשר את הביקור מחשש שהדבר יביא להתלהטות יצרים ויעודד את גל האלימות. צווי הרחקה מנהליים, ואף צווי מעצר, הוצאו נגד מתפרעים מוסלמים בהר הבית - וגם כלפי יהודים פעילי ימין קיצוני.
שינוי בנהלי הירי: לא קרה בפועל
כבר לפני כחודשיים הוחלט על הקמת צוות מיוחד לבחינת שינוי בהוראות פתיחה באש: על פי יוזמת נתניהו, הוחלט על אישור ירי צלפים מדויק תוך שימוש ברובי "רוגר" וכדורי גומי, ועל השוואת הנהלים בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. במשטרה גובשו הנחיות לפיהן שוטר רשאי לפתוח באש לעבר משליך בקבוק תבערה או יורה זיקוקים על מנת להסיר את הסכנה - וגם רשאי לפתוח באש חיה לפני השלכת הבקבוק או ירי הזיקוק, כאשר הוא מזהה מעשים גלויים שמבטאים כוונה לתקיפה מידית.
עם זאת, קבע היועץ, אין לפתוח באש לעבר מידיי אבנים - אלא בנסיבות שבהן קיימת סכנה ממשית ומיידית לחיי אדם. למרות כל ההבטחות, נהלי הירי לא שונו בפועל, ולמעשה ההתמודדות של צה"ל עם הפרות הסדר בתוך הקו הירוק לא השתנתה.
בכל מה שקשור להשבת גופות של מחבלים, מפרידים במערכת הביטחון בין מפגעים שהתגוררו מחוץ לקו הירוק לבין אלה שהתגוררו בשטחים. בהנחיית שר הביטחון, גופות המפגעים מהשטחים הוחזרו לבני המשפחה, ובאשר לגופות של מחבלים מתחומי הקו הירוק, בהוראת השר לביטחון הפנים הגופות עדיין לא הוחזרו.
ירושלים: החומות הוסרו תוך ימים ספורים
בירושלים חלו מספר שינויים ביטחוניים נוספים - חלקם היו קצרי מועד במיוחד: בהפרות הסדר בהר הבית השתמשה המשטרה במתקן נייד שנועד לחסום את דרכם של המתפרעים. בעוד השימוש במתקן הוגדר בהצלחה, אמצעי ביטחון אחרים בבירה - כגון מחיצות ההפרדה השנויות במחלוקת שהוצבו בארמון הנציב - לא החזיקו מעמד זמן רב לאחר שנקבע כי הן לא סייעו להגן על תושבי השכונה.
גם הצבת "הכתר הנושם" על שכונות מזרח ירושלים עוררה מחלוקת ולבסוף הופסקה. המשטרה הוסמכה על ידי הקבינט להטיל סגר או כתר על שכונות מזרח ירושלים. בחלק מהשכונות והכפרים שבהם הוצבו מחסומים בכניסות וביציאות ואכן הוחלט להטיל שם כתר נושם - לאפשר כניסה ויציאה תחת פיקוח ובקרה.אך בחלוף כמה שבועות של שקט ולאחר שהתברר שלתושבים אין שום מעורבות באירועי טרור, הוסרו המחסומים.
בנוסף, לפני יותר מחודש, ב-14/10, נפרסו חיילי צה"ל במרכזי ערים רבות וסייעו באבטחת התחבורה הציבורית - אך שימשו בתפקיד זה עד לכניסת מאות מאבטחי משרד התחבורה, שגויסו במהלך בזק ובעלות של 80 מיליון שקלים, לפעולה.
היוזמות בכנסת ובממשלה: שלילת אזרחות ומישוש חשודים
במקביל, המשרד לביטחון פנים אישר הקלות בקבלת רישיון לנשק, בעקבות ריבוי המקרים שבהם אזרחים חמושים סייעו למשטרה ולכוחות הביטחון לנטרל מחבלים בשטח. מהלך חקיקה נוסף שגובש לאחרונה ועלה לכותרות הוא "חוק המישוש", שלמעשה מאפשר לשוטרים לערוך חיפוש בכליו של אדם ללא חשד מקדים. החוק אושר על ידי הממשלה על מנת לסייע לשוטרים הפועלים בשטח, וכעת עומד לפני הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מהלך חוקי נוסף שגובש בממשלה הוא שלילת אזרחות לערבים ישראלים שביצעו פיגועים.
מהלך חוקי וביטחוני נוסף הוא הריסת בתי המחבלים: הקבינט אישר להרוס את בתיהם של חלק מהמחבלים בגל הטרור הנוכחי - אלו שרצח את נעמה ואיתם הנקין, דני גונן ומלאכי רוזנפלד. כמו כן נהרס ביתו של המחבל שרצח את דליה למקוס ז"ל בגוש עציון לפני כשנה. המאבק על מועד הריסת הבתים הסעיר את המערכת הפוליטית, לאחר שבימין מחו על הסכמת בתי המשפט לעכב במספר ימים את ההריסה. בתגובה מתחו השופטים ביקורת על המדינה שלדבריהם התעכבה בעצמה בהריסות בתים גם לאחר אישור רשמי. במספר גופים דנים כעת בצעדים נוספים שיהיה ניתן לנקוט נגד בני משפחה של מחבלים קטינים, כאמצעי הרתעה נוסף נגד הטרור.