שעות ספורות לפני פרסום דוח מסקנות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, מחזק דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז את טענותיהם של קצינים בכירים בצה"ל שמתחו ביקורת חריפה על חלק מממצאיו. "אם חלק ממסקנות ועדת לוקר יובאו לידי יישום זה ממש כדור בין העיניים וזו לא אמירה פופוליסטית", הדגיש בראיון לחדשות 2.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אנחנו לא שולפים אמירות שאנחנו לא מאמינים בהן", ציין אלמוז. "אין בעיה או עניינים אישיים עם האלוף יוחנן לוקר, זכותו המלאה ואולי תפקידו להציג את מה שהוא חושב אבל לנו מותר לחשוב אחרת".
לשאלת העיתוי של פרסום מתווה תכנית "גדעון" של הרמטכ"ל איזנקוט ענה אלמוז כי הדבר מקרי לחלוטין. "התכנית שלנו לא קשורה לוועדת לוקר היא תכנית שמחובתו של הצבא להציג על עצמו בכל מה שקשור לבניין הכוח שלו. צבא צריך להגיד את מה שהוא חושב על האחריות שלו בתחום הביטחוני".
אלמוז הוסיף כי מתווה איזנקוט לא בא לערער או להחליף את מסקנות ועדת לוקר אך "מבחינת מדינת ישראל הרמטכ"ל הוא האיש היחיד הממונה על צה"ל והוא החליט לעשות תכנית שתביא בחשבון את כל המרכיבים שקשורים בהגנה עליה. יש בתכנית שלו דברים שמשיקים את תכניתו של לוקר ויש שלא".
כחלק מתכנית "גדעון" שתצא לדרך מיד עם אישור תקציב הביטחון, צה"ל ישקיע במתן יכולת משופרת לכוחות החוד שלו שיידרשו למילוי משימות תוך זמן קצר, זאת על חשבון צמצום כוח אדם וייעול מבצעי. במסגרת צבא היבשה תוקם חטיבת הקומנדו של צה"ל, שתאגד תחתיה יחידות מיוחדות כדי למצות את היכולות שלהן מול האתגרים.
במקביל צפוי צמצום כוחות בתחום הארטילריה. בנוסף הוחלט לחזק את זרוע הים ברכישת ספינות שטח והכנסה לשימוש של צוללת נוספת, וכן זרוע האוויר ברכישת מטוס ה-F35, כלי טייס בלתי מאוישים ומערכת ההגנה השכבתית. בנוסף יוקם מערך סייבר במהלך דו שנתי.
לצד ההיבטים המבצעיים, התכנית הרב שנתית כוללת סעיפים הנוגעים לשינויים במבנה הארגוני בצה"ל. על פי התכנית, בצבא מתכננים קיצוץ של 6% במפקדות, שינוי יחס הפיקוד ל-1:5 (כלומר, 4-5 רס"ן על כל מפקד סא"ל), וכן האחדת מערכים זהים הקיימים בגופים שונים בצבא.
תקני אלופים יקוצצו, מערך המילואים יצטמצם
במהלך העבודה על התכנית הוחלט בצה"ל על קיצוץ של ארבעה אלופים במטה הכללי. כחלק מהתהליך, הפרקליט הצבאי הראשי הבא יהיה בדרגת תת אלוף, ומפקד העומק יהפוך לתפקיד מילואים. כמו כן, שני אלופים בצה"ל יאוחדו עם שני תפקידי אלופים אחרים.
במסגרת התכנית צפוי גם מערך המילואים להצטמק ולהתייעל. על פי התכנון, יצומצם מספר המשרתים במאה אלף אנשי מילואים. כמו כן יצומצמו מספר חטיבות הארטילריה וגדודי החי"ר במילואים, והמשרתים שיישארו - יהיו מאומנים ומצוידים כנדרש למשימות המבצעיות השונות.
קיצוץ צפוי גם בקרב משרתי הקבע בצה"ל. בצבא מתכננים להצעיר את גיל מפקדי הגדודים ל-32, וכן את גילאי מפקדי החטיבות ל-40-42, לצד הטבת שכרם של הנגדים המשרתים בצה"ל, שחלקם נזקקים להשלמת הכנסה לשכר המינימום. כמו כן בצה"ל צפויים לצמצם את הקצינים שיוכשרו בעתיד.
דוח ועדת לוקר שצפוי להתפרסם במלואו היום בצהריים כולל שלוש מסקנות עיקריות בהן הגדלת תקציב הביטחון מ-55 מיליארד שקלים ל-59 מיליארד שקלים, הגבלת טיפול אגף השיקום בצה"ל רק לחיילים שנפגעו בפעילות מבצעית והסעיף שמעורר את המחלוקת הרבה ביותר - מהפכה בתנאי הפנסיה של אנשי הקבע.
במצב הקיים כיום, אנשי הקבע פורשים מצה"ל בסביבות גיל 45 ועד לגיל הפנסיה הרשמי הם זוכים לפנסיה חודשית - קצבת גישור. ועדת לוקר ממליצה כי במקום פנסיית הגישור הנהוגה היום, יזכו אנשי קבע לא קרביים למענק חד פעמי. גובה המענק יהיה תלוי בוותק ובשירות הקרבי, אם היה כזה.
המענק הממוצע של אנשי הקבע הלא קרביים יעמוד על 800 אלף שקלים. מדובר אומנם בסכום גבוה יחסית לנהוג במשק, אבל נמוך מהסכום שאנשי הקבע התרגלו לקבל. עוד ממליצה הוועדה כי גיל הפרישה מצה"ל לא יהיה אחיד.
סעיף נוסף שצפוי לעורר התנגדות רבה בצה"ל הוא ששינוי תנאי הפנסיה יחול גם על אנשי הקבע שמשרתים היום ושגילם אינו עולה על 35. על פי המלצת הוועדה, הסדרי הפנסיה של אנשי הקבע הקרביים ימשיכו להיות כפי שנהוג היום.