כמעט 20 שנה מנהל ברק מאירי את המטעים של קיבוץ מנרה, ביניהם את הכרם שנמצא ממש על גבול לבנון מול בתי העיירה מיס אל ג'בל. בקצה הכרם - הגבול. "לפני המלחמה, הסתובבו באזור אנשי חיזבאללה ללא בעיה", הוא אומר. "אחרי המלחמה ובעשר השנים האחרונות - אתה לא רואה אותם. מרגיש הרבה יותר בטוח".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

מהגפנים רואים היטב מעבר לגבול את העמדה של צבא לבנון שהגיע לכאן רק אחרי המלחמה. רואים גם את הדגל מעל לבסיס האו"ם שאנשיו מסיירים כאן באופן קבוע. "לפני 2006 היו מגבילים אותי בירידה לשטח בגלל התרעות", מוסיף מאירי. היום אין לי את זה, אני יכול לרדת מתי שאני רוצה בלי ליווי".

עשור חלף מהיום שבו הכריז ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ש"יש רגעים בחייה של אומה שבהם היא מחוייבת לומר - עד כאן". 34 ימים ארכה מלחמת לבנון השנייה, הארוכה ביותר עד אז במלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות. 119 חיילים ו-44 אזרחים הרוגים, 4,000 רקטות נורו על העורף, כשצה"ל החזק והעצום לא מצליח למנוע את הירי עד ליום האחרון. בזמן אמיתי לפני עשר שנים, לבנון השנייה נחשבה לכישלון מהדהד. הרמטכ"ל דן חלוץ התפטר, ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון פרץ ספגו אז ביקורת קשה ואיבדו כל קרדיט ציבורי. 

"לשני הצדדים אינטרס לשמור על השקט" (צילום: רויטרס)
"חיזבאללה לא מעז לתקוף" | צילום: רויטרס



"ככל שהזמן חולף ההישגים של מלחמת לבנון השנייה הופכים לבהירים יותר וחדים יותר", אומר היום פרץ. לדברים מצטרפת גם מי שהיתה אז שרת החוץ, ציפי לבני: "החיזבאללה חטף, החיזבאללה הורתע, היו לזה מחירים כבדים גם מצדנו, אבל עובדתית, חיזבאללה מאז - לא מעיז, נקודה".

לעומתם, מי שהיה אז עיתנואי וכיום מכהן כחבר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ עפר שלח, טוען כי לא מדובר בהישג. "החיזבאללה מורתע מישראל, אך לא פחות מזה, ישראל מורתעת מחיזבאללה", הוא מבהיר. "מי שתופס את מושג ההרתעה כ'נתנו לערבי בראש ועכשיו הוא לא יתעסק איתנו', זו התייחסות פרימטיבית שלא עומדת גם במבחן ההיסטוריה".

"אי אפשר לתאר משהו כל כך רחוק"

תלמידי כיתה ה' בבית הספר יאנוש קורצ'ק בקריית שמונה התכנסו לשיעור חשבון. בימי המלחמה, התלמידים היו תינוקות או אפילו לא נולדו. "לא ישנו אף פעם במקלט", אמרו. "אמא סיפרה לי שפעם הם ישנו כשהיו רקטות, הם לא יכלו אפילו לשחק בחוץ, רק התחבאו במקלט וצה"ל הביא להם אוכל", ציינה אחת התלמידות. הזיהוי של קריית שמונה עם קטיושות הוא עבור התלמידים סוג של היסטוריה שהם מכירים רק מסיפורים של ההורים. "אי אפשר לתאר משהו שכל כך רחוק ממך והוא גם מזעזע כמו מלחמה", אמרו התלמידים.

לעומתם, ח"כ שלח לא מתרשם מהשקט ששורר בתקופה האחרונה. "אני מאוד שמח שילדים בקריית שמונה לא ישבו במקלט, ואני מקווה שכל חייהם לא ישבו במקלט ושהשקט בצפון יישמר", ציין. "אני פשוט טוען שאין לזה דבר עם דרך ניהולה של המלחמה".

צפו בכתבה: אין ביטחון בצפון (צילום: פלאש 90, שי לוי)
המקלטים הפכו להיסטוריה | צילום: פלאש 90, שי לוי



"אם שופטים את הציון הנמוך שנתנו לכוחות היבשה ולהתנהגות הממשלה - ציון היה נכון", הוסיף יעקב עמידרור ממכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן. "הממשלה היתה מבולבלת וכוחות היבשה לא ביצעו את מה שציפו מהם".

מלחמת לבנון השניייה החלה בהצלחה אדירה של חיל האוויר בחיסול כל הטלים לטווח ארוך ובינוני של הארגון. החלטה שקיבל פרץ בניגוד לדעת אנשי הצבא. אבל בדיעבד, אולי דווקא ההצלחה ההיא הכניסה את הציבור והמנהיגים לאופוריה. השר פרץ צוטט אז באומרו כי נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ. "עד היום הוא נמצא בבונקר ואני נמצא כאן ומתראיין אצלך", אומר היום פרץ. "אני חושב שהאמירה הזו נאמרה בהחלט בדיון סגור, אך היינו רחוקים מלהיות בהיבריס, לא היינו שם. הכול היה שקול".

גם בחמאס הפנימו את לקחי המלחמה

זאת היתה המלחמה הראשונה מאז 48' שהעורף הפך לחזית. חצי מדינה הפכה למשותקת ועשרות אלפי אנשים ברחו מהבתים. המערכות האזרחיות קרסו, הערים בצפון הפכו להיות ערי רפאים. עמיר פרץ כשר ביטחון אחרי המלחמה החליט על מימון וייצור כיפת ברזל, גם כלקח מהמלחמה. אבל לא רק אצלנו למדו לקחים. "אויבינו הבינו בעקבות המלחמה שיש בכוחם להתמודד עם צה"ל הגדול והחזק", טוען האלוף במיל' איל בן ראובן, שכיהן אז כסגנו של אלוף פיקוד צפון. "זו היתה התובנה וזה אחד הכישלנות המהדהדים. זה נכון לגבי כל המרחב האזורי - וגם החמאס הבין את זה".

הרבה כשלים התגלו במלחמה הזו כמו הפקודות הסותרות, וסיפור ההצטיידות של חיילי המילואים. אך האירוע השנוי במחלוקת היה המהלך הקרקעי האחרון שבו נהרגו 33 חיילים. הוא אושר בקבינט כשברקע באו"ם הדיונים על הפסקת האש. חלק גדול מהשרים התנגדו, אך הצביעו בעד. 

"העדר ראיה אסטרטגית", פרץ (צילום: חדשות 2)
"בלי ניסוחים מפולפלים", פרץ | צילום: חדשות 2

"אין לי בעיה עם ההחלטה הזו, כי ידעתי שהיא לא תתממש כי כבר ידעתי מה יוחלט במועצת הביטחון", אומרת היום לבני שטענה כי סברה אז שהסיכויים ליישומה נמוכים וכי מדובר בעוד מנוף לחץ. פרץ מצדו, הודף את טענותיה. "אני לא רוצה לנתח את דבריה של לבני. אני יכול לומר שאני מקבל החלטות ואני גם לוקח עליהן אחריות. אני לא אמצא ניסוחים מפולפלים שאמרנו ולא התכוונו. כשאנחנו דנים בהחלטות שנוגעות לחיי אדם, בשבילי כל אדם הוא עולם ומלואו. אם לא היינו מבצעים את המהלך, היינו נמצאים במלחמה הזו עוד הרבה מאוד זמן ומשלמים מחירים הרבה יותר גבוהים ומאבדים את ההישגים האסטרטגים שמדינת ישראל השיגה". 

מנגד, ח"כ שלח התייחס בביטול לדבריו של פרץ, ואף כינה אותם 'הבל הבלים'. "ביצעו מהלך מבולבל, שלא יכול להשיג דבר", הוא מבהיר. "אף אחד לא יודע איך צעד כזה או אחר יכול השיג מטרה כלשהי, והכול מבוצע כדי שיוכלו להגיד שהיה לנו אומץ כדי לבצע אותו. אתה לא מפעיל כוח בשביל להראות לאויב שאתה גבר".

"מי המורתע בעצם?"

אמנון נחמיאס היה קצין מילואים בכיר בחטיבת הצנחנים במלחמה. ביום שהסתיימה, עלה לגן הוורדים מול הכנסת והפגין למען ועדת חקירה ממלכתית. למרות שהוא תושב הגליל שנהנה מהשקט היחסי, דעתו לא השתנתה: "צה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון, ובמשך 34 ימים התבחבש מול 7,000 אנשי חיזבאללה חסרי הכשרה וידע, במקום שימחץ אותם תוך שבוע". 

"מי מורתע בעצם?", נחמיאס (צילום: חדשות 2)
"מי מורתע בעצם?", נחמיאס | צילום: חדשות 2



השאלה אם ישראל ניצחה במלחמה ההיא, זוכה לדעות חלוקות בקרב הדוברים. פרץ טוען שכן וממשיך להדוף את הביקורת: "איזו מלחמה היתה זוכה לכזאת הטלת ספק אחרי שעשור נמצאים במציאות חדשה?". ח"כ שלח, שאף כתב בעברו ספר על כשלי המלחמה טוען שגם אם מתבססים על מבחן התוצאה - יש להסתמך על התמונה במלואה: "ההישג הכי גדול שמדברים עליו הוא שהושמדו כל הטילים של חיזבאללה לטווח ארוך ובינוני. היום יש לארגון פי מאה ואלף טילים לטווחים האלה שמכוונים לישראל. גם זה מבחן התוצאה". בהקשר זה טען פרץ כי "השאלה היא לא כמה טילים יש - אלא מה מידת האומץ שלו לפעול נגד ישראל".

נחמיאס מצדו, טוען כי ישראל יצאה חבולה מהמהלך."נכון שלא היו קטיושות", הוא אומר. "אבל ישראל, בכל פעם שיש משהו - מורתעת. חיזבאללה שם מטענים ואנחנו לא מגיבים. אז מי המורתע פה בעצם?".