"הוצאות בלתי סבירות בעליל המעידות על בזבזנות, הינן תופעה חמורה שאין להשלים עמה" - כך כותב מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בדוח שבדק את תקציבי המפלגות והשימוש שלהן בכספי ציבור בתקופת הבחירות לכנסת ה-18, והבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בסמוך אליהן.
לינדנשטראוס כותב בדוח כי הוא רואה בחומרה שימוש בזבזני שעושות סיעות בכספי ציבור שהועברו למימון מערכות בחירות. על פי הדוח, הסמיכות של הבחירות המקומיות לארציות לפני כשנתיים, יצרה לעתים חוסר שיוויון בין סיעות.
"בעוד שסיעה מקומית מוגבלת בהוצאותיה ובהכנסותיה, סיעת בת אינה מוגבלת למעשה ועל כן היא יכולה להוציא הוצאות בהיקף גדול יותר - דבר שעשוי להשפיע על תוצאות הבחירות", מציין המבקר בדוח.
לינדשטראוס מבהיר כי הפניית תקציבים לכיסוי גירעונות פוגם למעשה ביכולת של המפלגות להתמקד באידיאולוגיה שלהן ובקשר עם הבוחר בין מערכת בחירות אחת לשנייה. "במקרים קיצוניים עלול גירעון כבד לסכן את המשך קיומה הכלכלי של סיעה", מבהיר המבקר.
שיאנית הגירעון: מפלגת העבודה
למי המפלגות יש את הגירעון הכי גדול? ה"שיאנית" מבין כל הסיעות ובעלת הגירעון הגדול ביותר היא מפלגת העבודה שנכון לפברואר 2009 עמדה על גירעון של יותר מ-87 מיליוני שקלים. סיעת הליכוד לא משתרכת בהרבה מאחור ועמדת על גירעון של יותר מ-54 מיליוני שקלים. קדימה בתור סיעה צעירה במיוחד הצליחה להיכנס לשלישייה עם גירעון של למעלה מ-35 מיליון שקלים.
ויש גם צדיקים בסדום: מספר סיעות הצליחו לסיים את הקמפיינים, הארצי והמקומי, עם מאזן חיובי. סיעת הגמלאים (גיל) הצליחה לסיים את הבחירות עם עודף של כמעט 2 מיליון שקלים, דגל התורה - חצי מסיעת יהדות התורה בכנסת, הצליחה לסיים עם עודף תקציבי של יותר ממיליון שקלים.
גירעון כללי של 240 מיליון שקל
סיעת מימד, אמנם לא הצליחה להותיר את חותמה בכנסת ישראל, אבל הצליחה לצלוח את מערכות הבחירות במאזן חיובי של יותר מ-400 אלף שקלים.
מהנתונים עולה, כי הגירעונות שנצברו על ידי הסיעות הסתכמו בכ-240 מליון ש"ח לעומת כ-170 מליון ש"ח בשנת 2007. הגורמים העיקריים לגידול הגירעונות הנצברים, במאזני הסיעות, הם הגירעונות במערכת הבחירות לרשויות המקומיות - שהסתכמו בכ-51 מיליון שקלים.