בימים האחרונים המרוץ לנשיאות בין המועמדים השונים תפס תאוצה. מעבר לכבוד וליוקרה, על מה הם מתמודדים בעצם? כמעט כל ילד שלמד לבגרות יודע שהנשיא מעניק חנינות ואחראי להטלת המשימה על הרכבת הממשלה, אך אילו עוד פריבילגיות וחובות באות עם התפקיד?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כמו בכל ריאיון עבודה, אחת הסוגיות החשובות ביותר היא השכר: בשנה שעברה נקבע שכרו של נשיא המדינה על 50,315 שקלים לחודש - כשמונת אלפים שקלים יותר מראש הממשלה לדוגמה. אם חבר כנסת, למשל, נבחר לנשיאות הוא משפר את שכרו בכ-15 אלף שקלים! שכרו של הנשיא מוצמד למדד ועשוי להשתנות במהלך הכהונה בת שבע השנים.
רוב תפקידיו של הנשיא הם ייצוגיים וסמליים: הנשיא משתתף בטקסים רשמיים ובביקורים רשמיים בארץ ובחו"ל כנשיא המדינה, במקום או במקביל לראש הממשלה. אם למשל היה מבוטל תפקיד נשיא המדינה, כפי שהציע ראש הממשלה נתניהו, רוב הנטל הטקסי היה עובר ללו"ז העמוס ממילא של ראש הממשלה. בין השאר פותח הנשיא את הישיבה הראשונה של כל כנסת חדשה שנבחרת.
אישורי חוקים ואמנות
"נשיא המדינה יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו", נכתב בחוק יסוד נשיא המדינה. עם זאת, הכנסת הדגישה בתיקונים לחוק כי חתימתו של הנשיא על מסמך רשמי טעונה "חתימת קיום" של ראש הממשלה או של שר אחר שאותו מינתה הממשלה לכך - אלא אם מדובר בכינון הממשלה או בפיזור הכנסת.
כמו כן, הנשיא מעניק את כתבי האמנה לנציגיה הדיפלומטיים של מדינת ישראל במדינות אחרות, ומקבל את כתבי האמנה של השגרירים והדיפלומטים הזרים החדשים שמגיעים לישראל. אם הכנסת חותמת על אמנה עם מדינה זרה, הנשיא נדרש לחתום עליה גם כן.
בנוסף למתן החנינות או ההקלות בעונש לאסירים, הנשיא מעניק תוקף רשמי למינוי של בעלי תפקידים רבים, כגון: שופטים, דיינים וגם מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל. כמו כן הנשיא רשאי להעניק תעודת הוקרה על תרומה לטוהר המידות בשלטון הציבורי.
תקציב הוצאות וטיסות נכבד
למרות הנסיעות הרבות שכלולות בתפקיד - רק בשנה שעבר הוציאה המדינה למעלה משמונה מיליוני שקלים על נסיעות הנשיא - מתברר כי על פי החוק הנשיא לא רשאי לצאת מגבולות המדינה אלא על דעת הממשלה. הוצאות בית הנשיא מגיעות לעשרות מיליוני שקלים בשנה - בשנת 2013 תקציב בית הנשיא הסתכם ב-57 מיליון שקלים.
בבית הנשיא הדגישו כי כמחצית מההוצאה על הנסיעות היא עבור אבטחת הנשיא על ידי השב"כ, וההוצאות הרבות הובילו לגיבוש ההצעה לרכישת מטוס לנשיא ולראש הממשלה. הוצאות התפעול והאירוח של הטקסים השונים עמדו על כ-11 מיליוני שקלים.
משרה מובטחת לשבע שנים - וחסינות
בניגוד לתפקידים רבים במערכת הפוליטית, משרת הנשיא נחשבת ליציבה יחסית: מלבד פרשת משה קצב, שאר הנשיאים סיימו את תפקידים בזמן הנקוב או בשל החלטה אישית לעזוב את תפקידם. אם הכנסת תרצה להדיח את הנשיא בשל התנהגות לא הולמת, ההליך נחשב למורכב ומסובך: על 20 חברי כנסת לפחות להגיש קובלנה נגד הנשיא לוועדת הכנסת, שנדרשת לאשר את הצעת ההדחה ברוב של 75% לפחות.
גם אז תהיה לנשיא אפשרות לטעון כנגד הקובלנה, והוא יהיה רשאי להשמיע את התנגדותו ואף למנות לו נציג. לאחר מכן ההליך צפוי להימשך חודש לפחות, וגם במקרה זה דרוש רוב של 90 חברי כנסת על מנת להדיחו. הכנסת גם יכולה לקבוע כי הנשיא לא יכול למלא את תפקידו מטעמי בריאות, אך במקרה זה נדרש רוב של 75% בוועדת הכנסת וחוות דעת רפואית נרחבת בנושא.
הטבה נוספת שקיימת לנשיא היא ההגנה מהעמדה לדין: לנשיא המדינה מוענקת חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ועל פי חוק הוא אינו חייה למסור בעדות מידע שהתגלה לו במהלך מילוי תפקידו כנשיא, גם לאחר תום תקופת כהונתו.
בכל תקופת כהונתו הוא נהנה מחסינות פרוצדורלית מוחלטת ואי אפשר להעמידו לדין פלילי, אלא אם הוא מוותר עליה - כפי שעשה הנשיא לשעבר משה קצב, בשל החקירה שהתנהלה נגדו והפכה לבסוף לאישום והרשעה במעשי אונס.
הטבות גם בתום התפקיד
בין אם הנשיא מסיים את תפקידו בפרישה, בהדחה או בדרך הטבע, אין סיבה לדאוג לו או לשייריו: על פי חוק, לנשיא - ובמידת הצורך לאלמנתו - מוענקות הטבות גם לאחר סיום תפקידו, אלא אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
על פי "החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון" משנת 1981, נקבע כי הנשיא זכאי, למשך שבע שנים לאחר סיום תפקידו, לקצבה בסך 70% מגובה המשכורת, שהם מלמעלה מ-30 אלף שקלים.
כמו כן זכאים הנשיא ושייריו (אלמנתו וילדיו מתחת לגיל 20) לשירותים רפואיים ואשפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיום זכאים להם בעת כהונת הנשיא" ללא הגבלת זמן. הטבות נוספות, שחלקן מוגבלות בזמן, כוללות: קו טלפון בבית הנשיא, דירת שרד בירושלים עם שירותי בית, לשכה ורכב עם נהג צמוד. אם יחזור הנשיא לכנסת לאחר תום כהונתו, יישללו ממנו חלק מהמענקים.