אחרי מאבקים ומשברים קואליציוניים - אישרה היום הממשלה את חוק השיוויון בנטל על פי מתווה ועדת פרי, ברוב של 14 תומכים מול ארבעה מתנגדים. אלא שברחוב החרדי, יש מי שמתייחסים לרפורמה בגיוס בביטול ומצהירים בריש גלי כי אין בכוונתם להתייצב בלשכות הגיוס: "המדינה הציבה את עצמה נגד עולם התורה - מבחינתנו זו מלחמה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי החוק, הכולל תיקונים לחוק שירות הביטחון וחוק השירות האזרחי ויחליף את חוק טל - יוגדרו ארבע השנים הקרובות כ"תקופת הסתגלות" ובסופן - ביולי 2017 - תחול חובת הגיוס על כל צעיר בן 18 למעט אלה שיוגדרו "עילויים". "כמו בגזירות שהיו בזמן הרומאים והיוונים - כך נצא גם מהגזירה הזו", אמר יוסף מבני ברק לחדשות 2 באינטרנט. "צריך לזכור שיותר יהודים נפלו במלחמות הדת של שונאי ישראל מאשר אלה שנפלו במערכות צה"ל".
תושב אחר בעיר בעלת הצביון החרדי, נקט עמדה תקיפה יותר כלפי החוק החדש "עם ישראל ימשיך ללמוד תורה. לא יעזור שום דבר", הבהיר. "ממשלות באות ומתחלפות והקדוש ברוך הוא - הוא שמנהיג את העולם. לא אף אחד אחר. התורה לא מתפשרת". לדבריו הצטרף תושב אחר, שהטיל את האחריות על הרבנים: "מה שהם יגידו - נעשה. אם יגידו להתגייס - נתגייס. אם לא - לא".
"נשב בכלא ונעבור צרות צרורות - אך לא נתגייס"
צעיר חרדי אחר הצהיר באופן נחרץ כי החוק אינו מעשי. "לא נתגייס", אמר. "נשב בכלא ונעבור צרות צרורות - אך לא נתגייס. יש לנו את גדולי ישראל ואנחנו מאמינים בתפיסה אחרת שלפיה בלי התורה אין לנו קיום. מי שלומד - לא צריך להתגייס".
משה, חרדי שהתגייס בעבר לצה"ל, נקט טון מרוכך יותר. "בלי קשר לחוק - חובתו של כל אזרח לתרום למדינה. עם זאת, אסור לשכוח את זה שהתורה שמרה על המדינה. עם ישראל לא יכול להתקיים בלי תורה ובלי צבא וכל אחד צריך לשאת בנטל. אך אם זה בא על חשבון מי ש'תורתו אומנותו' - הוא צריך לשבת וללמוד".
היום מתחו גם רבים מחברי הכנסת החרדים ביקורת קשה על החלטת הממשלה וכינו אותה "גזירת שנאה" ו"מעשה בלתי נסלח שייזכר לדראון עולם". בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה נתניהו לחוק החדש ואמר כי "הוא יהיה הדרגתי וייעשה תוך התחשבות בצרכי האוכלוסייה החרדית".