הדיון המכריע בבג"ץ בסוגיית מגרון התפזר, והסתיים ללא החלטה. משמעות המהלך - פינויין של 17 המשפחות העותרות, יידחה עד לקבל ההחלטה - במועד לא ידוע. שאר המשפחות, 33 במספר, יפונו כמתוכנן, ככל הנראה עוד היום.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הרכב שלושה שופטי העליון, בראשות הנשיא אשר גרוניס, החליט לדחות את ההחלטה בעתירת המשפחות, שלטענתן רכשו את הקרקע כחוק, לעיון.
דובר המאחז אמר ביציאה מאולם המשפט: "אנחנו מאמינים שנישאר במגרון. רכשנו את הקרקעות כדין". נציג המדינה הבהיר עוד קודם לכן, בפתח הדיון, כי "מגרון תפונה בימים הקרובים - ויהי מה".
חיים טייטלבוים, מתושבי מגרון הבהיר בתום הדיון: "מדינת ישראל היא אנחנו ולא נרצה להתנגד באלימות, אבל פינוי יהווה פגיעה בזכות הקניין שלנו על הקרקע שנקנתה כחוק. לא נתפנה מרצון או בהסכמה".
בשעה עשר התכנס הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא אשר גרוניס כדי לדון בעתירתם של 17 משפחות ממגרון בסוגיית הקרקע עליה הקימו שכונת קראוונים, שעל פי טענתם רכשו את הקרקע באופן חוקי.
יממה לפני המועד האחרון שקבע בית המשפט לפינוי המאחז הבלתי חוקי במגרון, הגישו אתמול התושבים בקשה לדחות את הפינוי עד שתושלם בניית האתר החלופי בגבעת היקב. לפיכך, המשפחות מבקשות מבית המשפט למנוע את הפינוי מהמאחז. לטענת התושבים האתר החדש טרם ראוי למגורים ויש בו מפגעי בטיחות רבים וחסרים בו מבני ציבור.
שוקי סט, חבר מטה המאבק מגרון סיפר לחדשות 2 על ציפיות התושבים מהדיון. "אנחנו טוענים טענה בסיסית - רכשנו את הקרקע כחוק. כל מה שהשופטים צריכים לעשות זה להקשיב".
סט המשיך וטען - "אנחנו יודעים שעמדת בית המשפט לעומתית לדעות הימין בארץ, ואנחנו לא אופטימים, אבל גם לא צריכים הרבה".
התושבים מצדם התחייבו כי יקבלו כל החלטה ולא ינקטו באלימות אם יתרחש הפינוי: "תושבי מגרון מוצאים לנכון להודיע לבית המשפט כי יכבדו את הכרעותיו, וכי אין בכוונתם לעורר מהומות ולנקוט אלימות כלשהי במסגרת פינוים לאתר חלופי".
עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בסוגייה היא כי יש לפנות את כל תושבי מגרום משטח המאחז בהתאם לפסק הדין. משרד הביטחון ממתינים להחלטת בג"ץ בנושא, ובכל מקרה בצה"ל ובמשטרה נערכים לפינוי שייתכן שיתבצע בכוח, אך בתקווה שהתושבים יסכימו להתפנות בעצמם ועימותים קשים יחסכו.
תנועת שלום עכשיו התייחסה לבקשת תושבי מגרון ואמרו כי "אוסף התירוצים של אנשי מגרון מוכיח כי מעולם לא היתה להם כוונה לפנות את המאחז וכל רצונם הוא למשוך עוד זמן".