"פיקסיז היקרים, אנחנו קבוצת פעילי זכויות אדם ישראלים. שמענו בתקשורת שאתם מתכננים להופיע בישראל ביוני. האם אתם מוכנים להופיע בתל-אביב כשממש מתחת לאף מיליוני בני אדם נחנקים תחת משטר צבאי ישראלי אכזרי, השולל מהם זכויות אדם בסיסיות?" – כך כתבו ללהקת הרוק קבוצה של ישראלים הקוראים לחרם נגד ישראל ולתמיכה בקריאת הפלסטינים לחרם ולסנקציות מבפנים.
דני קושמרו משוחח על הכתבה עם גולשי חדשות 2 בפייסבוק
על השאלה הזו השיב המנהל של להקת הפיקסיז: "כשאתה קם בבוקר וזה מה שמופיע בעמוד הראשון ובחמשת העמודים הראשונים של העיתון, ואתה להקה שלא רוצה להיות מוקד ההתעניינות, אתה תחשוב לעצמך: 'זה לא טוב'".
ובכן, רבותיי, חרם עלינו. "אמנים כמו גיל סקוט הרון, כמו הפיקסיז, כמו אלטון ג'ון , כמו אחרים", מסביר אחד ממקימי הקבוצה, קובי סניץ, מתמטיקאי מישראל. "כתבתי להם מכתבים. מדובר בחרם תרבותי ואקדמי, וספורט, וכלכלי. משחק של נבחרת ישראל - בהחלט יש פה אירוע שהוא בר החרמה".
גם פרופ' עמנואל פרג'ון, מהחוג למתמטיקה של האוניברסיטה העברית, אומר את אותם הדברים: "ישראל יש לה היסטוריה טובה של כניעה ללחצים בינלאומיים. הדבר האפקטיבי ביותר והיעיל ביותר שיגרום לכך שהאפרטהייד פה ייפסק, שמשטר העבדות פה ייפסק, הוא לחץ בינלאומי אפקטיבי".
בתמיכת הישראלים האלה, החרם הזה הולך וצובר תאוצה בעולם. חרם על הופעות כאן ומכאן. והנה רק מקרים מהימים האחרונים: שתי הופעות של דנה אינטרנשיונל בטורקיה ובספרד בוטלו; בוטלה הופעה של להקת הרוק הישראלי אורפנד לנד באיסטנבול; בפריז סירבו, אחר כך התרצו, להקרין את הסרט הישראלי "חמש שעות מפריז".
לא מעט ישראלים תומכים בסנקציות נגד ישראל
ויש, כמו שאתם רואים, לא מעט ישראלים שתומכים בסנקציות האלה על ישראל, ישראלים שקוראים לעולם להחרים אותנו. הם טוענים כי רק אחרי שאני אסבול בכך שאני לא אוכל לראות את הפיקסיז ואת אלוויס קוסטלו, רק אחרי שישפילו את נבחרת ישראל באירופה, רק אחרי שיחרימו אנשי עסקים באירופה, רק אז אני, הישראלי, אשתכנע לעשות שלום עם הפלסטינים.
למה לא להחרים את שלטון החמאס בעזה, אנחנו שואלים את פרופ' פרג'ון. "שלטון החמאס בעזה זה לא מדינה, זה לא דבר שהוא חבר באו"ם. זה קבוצת אנשים שחלקם הגדול נבחר... הם לא קבוצת אנשי טרור", הוא אומר.
ויש גם ישראלים שמחרימים מוצרים מהתנחלויות, כמו ורדית, שמספרת: "זאת רשימת המוצרים המוחרמים, מוצרים שלא ייכנסו אליי הביתה, מוצרים שאני לא אקנה. השפה היחידה שהם מבינים זו שפה של כסף ושל נזק כלכלי. אם אנשים רבים יחרימו את המוצרים שלהם, הם יעברו לתחומי הקו הירוק".
יש יוזמות שונות לחרמות שונים, ומי שעומד מאחוריהם הם לא מקשה אחת. השאלה היא כמובן אם פעיל השמאל ז'אק מפריז יידע להבחין בין מישור אדומים שמעבר לקו הירוק לבין אזור התעשייה של קריית גת.
הישראלי שמוביל חרם באקדמיה האמריקנית
גם באקדמיה הפך נושא החרם על ישראל לדיון מרכזי ברחבי העולם. דיונים על ישראל והשטחים, ודיונים על הלגיטימיות בכלל של המדינה הציונית. וגם כאן, לא צריך לחפש הרבה כדי למצוא את הישראלי שמוביל חרם באקדמיה האמריקנית.
"אנחנו מאגדים פחות או יותר מאה ארגונים הפועלים נגד ישראל, ומאה קמפוסים ברחבי ארצות הברית פעילים כרגע בנושא", מסביר מתן כהן, פעיל פרו-פלסטיני מרכזי בארה"ב. "שר ישראלי שהוא חלק מממשלה שבאופן יומיומי מפרה את החוק הבינ"ל, באופן יומיומי מבצעת פשעי מלחמה, הוא לא אדם לגיטימי".
כן, זה היה יום לא קל, עד כדי כך שהתלבטנו בכלל אם צריך לתת במה לאנשים האלה. "צריך לתת להם במה במובן של לחשוף את התופעה", אומר העיתונאי בן-דרור ימיני. "כי התופעה קיימת, ואם נתעלם, היא לא תיעלם. בעולם הרחב הכוח שלהם הוא הרבה הרבה יותר גדול, מאשר החצי אחוז, שני אחוז, שלושה אחוז, בישראל. הם האנשים שבעצם מובילים היום את המאבק נגד ישראל בעולם, את המאבק לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם".
"ישראל תהפוך למנודה בעולם כמו דרום אפריקה"
פרופסור חיים בראשית, ישראלי, מרצה באוניברסיטת מזרח לונדון, הוא אחד הדוברים הבולטים של השמאל הרדיקלי בבריטניה. "אנחנו כמובן מדברים הרבה בפגישות שונות בבריטניה, בצפון אמריקה ובאירופה", הוא אומר. "ישראל מזיקה לעצמה, מזיקה לסביבה שלה, מזיקה לשלום האפשרי כבר ממזמן".
פרופ' בראשית מנהל אתר שמרכז אינפורמציה על מה שהוא מכנה "הטבח בעזה", ובו גם קריקטורות כאלה, של ראש הממשלה שמוצג שם כפיראט צמא דם. "תראה, יש הרבה ועידות בישראל שמזמינים אנשים מחוץ לארץ. פסטיבלים של קולנוע שמזמינים קולנוענים, מוזיקאים, הדבר הזה פשוט ייפסק כמו שהוא נפסק בדרום אפריקה", הוא אומר. "דרום אפריקה הפכה להיות מנודה, ישראל הופכת להיות מנודה. אתם חייבים להבין את זה, בייחוד אנשים במדיה, אתם חייבים להבין ממה זה בא, זה בא מהמעשים שלכם".
צריך לומר: הפיקסיז לא היו באים כנראה גם בלי המכתב של רוני. ועם זאת, החרם על ישראל הולך וצובר תאוצה בעולם. גם אם זו סתם אופנה, הסברה חלשה, או היעדר אופק מדיני. והדברים האלה צריכים להטריד את כולנו.