בשבועות האחרונים הופנה המבט למצרים, למלחמת האזרחים בסוריה ולבחירות באירן. מה שנראה שקצת דעך הוא דווקא הדיון בניסיונות הנמשכים של טהרן להגיע לפצצה גרעינית. אירן על השולחן, או לפחות נתניהו מנסה לשים אותה בחזרה על השולחן של אובמה. מסביב הכול בוער, מתפתח. התהפוכות במצרים, המצב בסוריה, ההתפתחויות בסיני. ובינתיים הצנטריפוגות בפורדו ממשיכות להסתובב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
באראק מתקדם הפיתוח לכור פלוטוניום, והאופוזיציה האיראנית אף מדווחת על אתר גרעיני חדש. הצמרת המדינית בישראל, נתניהו ויעלון, חוששים מהגישה הסבלנית והסבילה של הבית הלבן. אובמה מחכה שנשיא אירן רוחאני יכנס לתפקידו בחודש הבא, ואז ינסו לחדש את המו"מ, אולי בערוץ ישיר, ואז יתנו לזה הזדמנות.
והזמן עובר, והאורניום מצטבר והחלון נסגר. ישראל מנסה להפיח רוח בגחלים של האיום הצבאי על אירן. נתניהו מתכנן בימים הקרובים מהלך מחודש של דיפלומטיה ציבורית. שוב מדברים על רגע הכרעה, השגריר היוצא בוושינגטון מייקל אורן משווה את נתניהו לאשכול של 1967, וראש הממשלה כדרכו מפזר רמזים.
אז הנה כמה נקודות למחשבה: ישראל רוצה שוושינגטון תפעל עכשיו, שתציב לנשיא אירן רוחאני מבחן אמיתי. גרעין או כלכלה, פצצת אטום או קריסה. שתגביר את הסנקציות, שתגביר את הלחץ, שתייצר איום צבאי אמיתי.
בלי זה נתניהו יצטרך לקבל הכרעה כבר בחודשים הקרובים - האם לתקוף באירן עד החורף. הערכת הזמן הזו כוללת את התרחיש הבא - תקיפה באירן תוביל לירי של עשרות טילים על ישראל על ידי חיזבאללה, ותחייב את ישראל לפעולה צבאית בלבנון, אולי עד כדי כיבוש המדינה על ידי צה"ל.
אחרים אומרים שמהלך כזה לא יגרור מלחמה אזורית. בקבינט של נתניהו, אם יעלון בעד, יש רוב ברור לתקיפת אירן. לא תמיד דרך כל הנקודות עובר קו ישר אחד, אבל אפילו באזור המוזר שלנו בעולם, המזרח התיכון, זה עשוי לקרות.