ועדת החינוך של הכנסת דנה הבוקר בפומבי ברצח העם שביצעו הטורקים בארמנים ב-1915. בדיון הרגיש, על רקע המתיחות ביחסים בין ישראל וטורקיה, השתתף גם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. את הדיון הרגיש העברנו בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט.
בלשכת ראש הממשלה חששו שהדיון יוביל למשבר דיפלומטי נוסף עם אנקרה והפעילו לחצים כדי לבטלו או לדחות אותו. אתמול שוחח ראש המועצה לביטחון לאומי האלוף (במיל') יעקב עמידרור עם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין וביקש ממנו לדחות את הדיון למועד פחות רגיש, אך ריבלין השיב לו כי הדיון יתקיים היום כמתוכנן.
ח"כ זהבה גלאון, שיזמה את ההצעה לדיון, אמרה כי היא ערה לכך שמדובר בסוגיה רגישה. "כבת לניצולת שואה, אני חושבת שיש לנו חובה מוסרית היסטורית להבליט את הייחודיות של השואה היהודית אבל עם זה, ובמקביל, להכיר בשואת הארמנים. לא ייתכן שבתכנית הלימודים הנושא הזה יהיה מושתק".
"במשך שנים ישראל תמיד התחשבה ביחסים עם הטורקים, וזו הייתה הסיבה העיקרית שההצעה לא התקבלה בשנים הקודמות, לצערי היחסים עם טורקיה מאוד מתוחים ואני נמנית עם אלו שחושבים שאסור לדרדר את היחסים יותר, אבל זו חובה מוסרית, לכן יש להזכיר את זוועות העבר, ולא על חשבו היחסים עם הטורקים".
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין אמר כי "חשבנו כי כבני אדם, כיהודים וכאזרחי מדינת ישראל, יחד עם הח"כים שאינם יהודים, חייבים להעלות את הנושא הזה ולהציף את החברה בשאלות הרבות המתעוררות כתוצאה מכך, מתוך ידיעה שאנו מחויבים שלא לאפשר איזושהי הכחשת אסון".
"אנו עומדים מול כל אומות העולם ובדרישה המוסרית הנעלה ביותר אומרים כי הכחשת שואה מהווה דבר שההיסטוריה האנושית לא יכולה להסכים איתו", דברי ריבלין.
ח"כ אריה אלדד התייחס לרגישות היחסים הדיפלומטיים עם טורקיה, ואמר כי אין זה שיקול. "בעבר תמיד אמרו לנו שאי אפשר לעסוק בנושא בגלל מערכת היחסים הטובה שיש לנו עם טורקיה. עכשיו אומרים לנו שאסור לנו לדון בבעיה הזו בגלל מערכת היחסים הרעה שיש לנו עם טורקיה. כל פעם ימצאו סיבה אחרת", אמר אלדד. "אני הגשתי הצעת חוק בנושא הזה והסכמתי להפוך אותה להצעה לסדר ואני מקווה שנוכל בסוף היום הזה לקרוא לממשלת ישראל לציין יום כאזכור לרצח העם הארמני, לציין זאת בתכנית הלימודים, כדי שזה לא יחזור שוב".
נציגת משרד החוץ הקריאה את עמדת המשרד בשנים האחרונות, לפיה, "כיהודים וכישראלים יש לנו רגישות מיוחדת ואף חובה מוסרית להזכיר טרגדיות אנושיות ובהן את מעשי הטבח באוכלוסיה הארמנית שאירעו במהלך מלחמת העולם הראשונה. מדינת ישראל מעולם לא הכחישה אירועים נוראים אלה, עם זאת, במהלך השנים הפך הנושא שלא בטובתו לנושא פוליטי טעון בין הארמנים לטורקים, כשכל צד מנסה להוכיח את טענותיו".
"אל חקר האירועים בסוגיה זו יש להגיע בדיון פתוח, תוך בדיקת הנתונים והעובדות ולא על סמך הצהרות פוליטיות. מדינת ישראל מבקשת לפיכך לא לקבוע מוסכמות לאשר אירע, שכן אלו הינם בחזקת צידוד בעמדה פוליטית של אחד הצדדים".