אבי גבאי לא החל את הקריירה הפוליטית שלו כבשר מבשרה של מפלגת העבודה. אפילו לדבריו, הוא לא שלשל את הפתק "אמת" פעמים רבות בקלפי. דרכו הפוליטית החלה בכלל במפלגת "כולנו", שאותה הקים יחד עם משה כחלון שרצה לחזור למערכת הפוליטית בפלטפורמה של מפלגה עצמאית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
גבאי בן 50, נשוי ואב לשלושה, ילד שביעי מבין שמונה ילדים, נולד בשכונת בקעה בירושלים להורים שעלו ממרוקו. הוא שרת ביחידה 8200 של חיל המודיעין כחייל וכקצין, ובאמתחתו תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.
את פריצתו בפן העסקי עשה בחברת "בזק", שם שימש כעוזר מנכ"ל, סמנכ"ל משאבי ניהול, סמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה. בשנת 2003 מונה למנכ"ל בזק בינלאומי. 4 שנים לאחר מכן מונה למנכ"ל בזק, עד לפרישתו בשנת 2013. זו גם התקופה בה הכיר את כחלון, ששימש באותה העת כשר התקשורת.
גבאי לא נמנה על חברי הכנסת של מפלגת "כולנו", ושימש כ"שר מקצועי", למרות שהתחום שניתן לו היה הגנת הסביבה. מראשית כהונת הממשלה השמיע קול אופוזיציוני מבפנים. כך למשל, בסוגיית מתווה הגז העיד בוועדת הכלכלה של הכנסת למרות בקשת לשכת ראש הממשלה שיימנע מכך, וחרף חוות דעת שניתנה לפיה לשר אסור להעיד כנגד הממשלה בוועדות הכנסת.
לקראת אמצע שנת 2016 יחסיו עם שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון החלו להראות להתערער. לבסוף, ואחרי הרבה חריקות, גבאי החליט להתפטר מן הממשלה במחאה על החלטתו של ראש הממשלה נתניהו להדיח את משה יעלון מתפקידו כשר ביטחון ולמנות את אביגדור ליברמן כמחליפו. "זוהי הצפרדע שלא יכולתי לבלוע", אמר במסיבת העיתונאים בה הכריז על התפטרותו.
בשנה שחלפה מאז, אבי גבאי לא שקט על השמרים. במערכת הפוליטית ידעו כי הוא עתיד לשוב בקרוב - ואף הפלטפורמה - הייתה ידועה למדיי. ואכן, לפני כ-5 חודשים הוא הודיע כי בכוונתו להתמודד על ראשות המפלגה. עם בסיס תומכים התחלתי וקטן וכשהוא מצויד באג'נדה שאינה סוציאל-דמוקרטית במהותה, גבאי שם לעצמו למטרה לגרוף את קהל המתפקדים של מפלגת העבודה ולשכנע אותם כי הוא "התקווה החדשה". מרבית המועמדים חשו בסחף שהוא ייצר, בעיקר בקרב המתפקדים החופשיים במפלגה, וסימנו אותו כגורם אליו צריך לנקז את הקמפיין השלילי.