שר הביטחון אביגדור ליברמן התייצב (שני) בפני מליאת הכנסת במסגרת דיון "שעת שאלות" בו הוא נדרש להופיע בפני הח"כים ולהשיב לשאלותיהם. בדיון התייחס ליברמן בין השאר למצב במעברים הביטחוניים ביהודה ושומרון ואמר כי העומס מהווה "סכנה ביטחונית".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ליברמן השיב לשאלותיהם של חברי הכנסת מהסיעות השונות, כשברקע גל הטרור, משפטו של החייל היורה אלאור אזריה, הסיוע הביטחוני מארצות הברית, סערת גלי צה"ל, מינויי מקורביו לתעשיות הביטחוניות וכן האיומים האסטרטגים במזרח התיכון. ליברמן אף עשוי להישאל בעניינים שאינם קשורים למשרדו, אלא לתפקוד הממשלה בה הוא חבר.
בנוגע לסוגיית המעברים, ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הלין על התנאים השוררים בעמדות הבידוק הביטחוני. "אתה תתפלא, אך אני מסכים איתך במאה אחוז", ענה שר הביטחון. "כל מה שקורה במעברים הוא לא סביר, ואין ספק שזו גם פגיעה ביטחונית. אין שם מספיק כוח אדם, ואין מספיק עמדות. צריך להבין שיש גם שלוש רשויות שמטפלות בנושא וזה אנרדלמוסיה גדולה. בתקופה הקצרה שבה אני מכהן עסקתי רבות בנושא, דיברתי על כך עם ראש הממשלה בנוגע לעניין הכספי, אני מקווה שנצליח בתקציב הקרוב".
גל הטרור: "להיטיב עם חפים מפשע"
ח"כ יהודה גליק שאל את השר ליברמן מה בכוונתו לעשות כדי למנוע את המוטיבציה של המפגע הבודד. "המדיניות הנכונה היא להיטיב עם אזרחים חפים מפשע ולהכביד על אלה שמחפשים חיכוך ולפגוע בתושבים היהודים", השיב שר הביטחון.
"אנחנו מעבדים תכנית של מקלות וגזרים שאנחנו מתכוונים לפרסם ולפעול לפיה", אמר. "לא היססנו לבטל היתרי עבודה ולהטיל סגר ולעבור מבית לבית ולהרוס בתים ו לא להחזיר גופות של מחבלים - זאת על מנת להכביד על הרוצחים גם בנושא השימוש ברשתות החברתיות מתבצעת כרגע עבודה וגם לאתר מרצחים שיוצאים לפגע, לתפוס אותם רגע לפני. בשב"כ, בצה"ל, במג"ב ובמשטרה עובדים כולם יחד - אני מקווה שנצליח למצוא את המינון הנכון על מנת לעודד שכנות טובה ולמנוע פיגועים".
ח"כ עומר בר לב שאל את ליברמן אם הוא תומך בעמדת הצבא בנוגע לצורך בהשלמת בניית הגדר ביהודה ושומרון, והאם יתמוך בהצעת החוק שלו בנושא. "אני תומך בעמדת צה"ל ובתקופתי הקצרה במשרד הביטחון אישרתי 170 ק"מ נוספים לבניית הגדר", השיב ליברמן. "כרגע בונים בונים בהיקף של 2.8 מיליארד שקל גדרות, קצב חסר תקדים במדינה. אני מתנגד בכל תוקף לכל הצעת חוק כשאין לכך מקור כספי".
סערת דרוויש: "מישהו פה התבלבל"
מהומה פרצה במהלך הדיון כשח"כ מסעוד גנאים מהרשימה המשותפת, שאל את השר ליברמן מדוע זימן את מפקד גלי צה"ל לשיחה, לאחר שבתחנה שלו שודרה תכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. "עד מתי המדיניות שלך תהיה דורסנית כלפי כל פלסטיני? אתה לא מבין ערבית ולא שירה", תקף אותו ח"כ גנאים.
בתשובתו, בחר ליברמן לצטט את דבריו של פרופ' שמואל מורה, מומחה לספרות ערבית וחתן פרס ישראל למזרחנות, שכתב על ערב הוקרה שעשו לדרוויש באוניברסיטת תל אביב כי זו 'התרפסות מחפירה לכבוד מי שאמר על היהודים וישראל תצאו מארצנו, מהשמיים שלנו, מהאוויר ומהמים שלנו, קחו את עמיתיכם ושובו לארצותיכם'. זה לא אני אמרתי, זה הוא אמר".
"יחד עם מופתי וגבלס, אפשר לדבר גם על מחמוד דרוויש בפרק של דע את האויב", הוסיף ליברמן. "להביא אותו במסגרת נרטיב ישראלי מכונן? מישהו פה פשוט התבלבל. זה פשוט חוסר הבנה וחוסר יושר היסטורי ולכן פעלתי כפי שפעלתי - ואני חושב שפעלתי נכון".
"להקל על תושבי עזה"
בתחילת הדיון נשאל ליברמן על ידי ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) בנוגע לעמדתו עם ההסדר שנחתם עם טורקיה, שלדבריו "מכיר בשלטון חמאס בעזה", זאת לאור לאמירותיו הנחרצות של ליברמן בעבר נגד ההסכם. "נקודת המוצא שלך אינה נכונה", השיב ליברמן. "קודם כל, צריך להתייחס לתושבי עזה, ולא אכפת לי מאיפה תבוא עזרה המוניטרית, כל עוד אני מפקח על מה שמתרחש שם. צריך להתייחס לכולם כאל בני אדם. כמו כן, חמאס רוצה גבול לא מפוקח, ולכן, עכשיו, כשאנחנו שם, אין לי בעיה. בנוסף, בהקשר הזה צריך להבין מה קורה עם מצרים. זו בעלת ברית הכי חשובה ורצינית באזור. כמו כן צריך לראות איך זה משפיע על יחסינו עם יוון וקפריסין".
שאלה אחרת בנוגע להתרחשויות בעזה הוצגה על ידי ח"כ עופר שלח, ששאל בנושא המנהרות והזהיר כי ממשלת קטאר תספק תמיכה הומניטרית לפלסטינים. גם בעניין זה השיב ליברמן כי אין כל בעיה מבחינתו שסיוע יועבר, כל עוד הוא נתון תחת פיקוחו. "הבעיה היא שחמאס שודד את כספי המסים של תושביו", אמר ליברמן. "80% מהכסף הולך לבניית המנהרות והמחרטות שמשמשות לייצור טילים נגד ישראל, ואז האזרחים נזקקים לסיוע".
באשר לסוגיית פתיחת מעבר ארז שברצועת עזה, השיב ליברמן לשאלתו של ח"כ חיים ילין (יש עתיד) כי משרד הביטחון תומך בפתיחת המעבר. "הבעיה היא שאין סעיף תקציבי המאפשר פתיחת מעבר ארז", הסביר ליברמן. בהתייחס למכשול שהוקם בגבול הרצועה אמר שר הביטחון כי הוא נבנה אך הוא מודאג כי אין כרגע כסף לנושא בתקציב 2017.
"רוצה לסמוך על מי שאני ממנה"
ח"כ איילת נחמיאס ורבין שאלה את ליברמן בנוגע להחלטתו למנות לתעשיות הביטחוניות שלושה בכיריים לשעבר במפלגתו ישראל ביתנו, בהם יצחק אהרונוביץ', עוזי לנדאו ויאיר שמיר. היא הדגישה את חשיבות השאלה לנוכח התנגדות הנהלת רפאל למהלך, ותהליך ההפרטה בו מצויה חברת תעש.
"כשאני ממנה אדם לתפקיד כה אחראי ורגיש אני רוצה להיות בטוח שאני יכול סלמוך עליו שהוא מתאים ויש לו כישורים" השיב ליברמן. "שמיר שימש כבר פעמיים כיו"ר תעשייה אווירית והביא אותה להישגים. יש לו ניסיון עסקי צבאי ופוליטי. לנדאו הוא ד"ר ומהנדס במכללה 'הזניחה' שנקראת MIT. הוא היה שנים חבר בקבינט ואני לא רואה סיבה שהוא לא יכול לכהן בתפקיד הזה. זה ששלושתם כיהנו ב'ישראל ביתנו' לא הופך אותם לפסולי חיתון. את ההתנגדות ראיתי רק בעיתון, וכל מה שאני שומע מהנהלת רפאל זה רק שבחים. גם על יצחק אהרונוביץ' לא צריך לפרט על יושרו ועל ניסיונו בקבינט".
"מקווה לראות את כל הגוונים"
ח"כ רחל עזריה (כולנו) שאלה את שר הביטחון בנוגע לאגף התודעה היהודית בצבא, שהוצא מידי הרבנות הצבאית. היא שאלה את השר בנוגע לעובדה שלאגף מונו אך ורק גורמים רבניים בלבד, ואין בו נשים או נציגים אחרים שמשקפים את פניה של החברה הישראלית. "את צודקת בהחלט", אמר ליברמן בהקשר זה. "זה נושא שהתחיל לפני כניסתי למשרד הביטחון. רוצה לראות שם גם נשים וגם חילוניים, כל האבות המייסדים של הציונות לא היו שומרי מצוות. בקרוב יהיה קצין חינוך ראשי חדש ואנחנו נמשיך לעבוד, אין סיבה שלא יהיו שם כל אותם אנשים שמשרתים בצבא".
חברת כנסת נוספת שהציגה שאלה בפני השר היתה אורלי לוי-אבקסיס, שהודיעה על פרישתה ממפלגת ישראל ביתנו, בראשה עומד ליברמן, לאחר שנכנס לממשלה. לוי-אבקסיס מחתה על הפגיעה בטיפולים בנכי צה"ל ושאלה כיצד בכוונת השר לפעול על מנת שנכי יזכו לטיפול מיטבי.
"אם יש נושא שהוא בקונצנזוס מוחלט זה נכי צה"ל", השיב לה ליברמן. "אני לא חושב שיש מישהו שחולק עד כמה הנושא הזה כאוב ורגיש. יש פה מחויבות אבסולוטית לנושא הזה. גם מי שמטפלים בזה פועלים במסירות נפש ויוצאת מן הכלל עם כוונות טובות".
עוד הוסיף כי "הנושא הזה נבחן בוועדות שונות - מוועדת גורן עד להצעת החוק האחרונה של ח"כ עפר שלח. אני כשר, חייב לסמוך על אותם דרגים מקצועיים, גם הנכים בעצמם הם חלק מגיבוש של אותן הטבות. יש דיונים קדחתניים שנועדו להיטיב את מצבם".