חוק ההשעיה שעוכב יקודם מחדש? רק אתמול (שני) מתח יו"ר הכנסת ביקורת חריפה - שנחשפה בחדשות 2 - על "חוק ההשעיה" שיוזם ראש הממשלה נתניהו, לפיו יוכלו חברי הכנסת להדיח חבר מכהן ברוב של 90 ח"כים. דבריו החריפים של אדלשטיין - "ההצעה לא תונח על השולחן כל עוד אני יו"ר הכנסת" - אף הובילו לביטול הדיון המתוכנן בוועדת החוקה בכנסת, אך כעת החליט היו"ר לתמוך בנוסח המתוקן. במבקביל, ראש הממשלה הודיע כי כל הליכוד יתמוך - ובעקבות כך הדיונים בהצעה יתחדשו.
לקריאת נוסח הצעת החוק המתוקן לחצו כאן
ראש הממשלה, הנמצא בברלין, פנה ליו"ר ועדת החוקה ניסן סלומינסקי בשיחה טלפונית, והבהיר כי כל חברי הכנסת של הליכוד יתמכו בהסכם "ללא יוצא מן הכלל". נתניהו הוסיף כי סיעות הקואולציה יתמכו גם כך בתיקון. לפיכך הודיע ח"כ סלומינסקי כי הדיונים בוועדת החוקה יתחדשו בהקדם.
על פי הצעת החוק המתוקנת, רוב של 90 חברי כנסת, יוכלו להשעות חבר כנסת לתקופה קצובה או עד תום כהונת הכנסת. 61 ח"כים לפחות יידרשו להגיש בקשה בכתב ליו"ר הכנסת, שתועבר לוועדת הכנסת - בה יידרש רוב של 75% מחברי הוועדה. הצעת החוק קובעת שלושה סעיפים שעל פיהם אפשר להשעות חבר כנסת: ביקור במדינת אויב, תמיכה - גם אם מילולית - בטרור ושלישית זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על פי ההערכות, גם אם החוק יאושר לא יושג רוב של 90 ח"כים להדחת חברי הכנסת הערבים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"ההצעה לעולם לא תונח על השולחן, כל עוד אני יו"ר הכנסת", הבהיר אדלשטיין אתמול. "זה לא רעיון גדול. הרי לפעמים המפלגה הזו באופוזיציה ולפעמים מפלגה אחרת באופוזיציה. אני מכיר פוליטיקאים שלא היו מהססים לרגע אם הייתה להם הזדמנות לסלק אותי מהכנסת לפני עשר שנים". היום, כאמור, שינה אדלשטיין את עמדותיו.
ריבלין: "הבנה מסוכנת של הדמוקרטיה"
הבוקר הודיע יושב ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) כי הדיון בחוק מושהה עד לחזרת ראש הממשלה ארצה. סלומינסקי הבהיר כי הדיון ייערך רק "עם חזרתו של ראש הממשלה ארצה וקבלת עמדת סיעת הליכוד באופן חד וברור בנושא". ביממה האחרונה הביעו רבים בממשלה התנגדות להצעה שיזם ראש הממשלה נתניהו - וגם הנשיא ריבלין הצטרף לביקורת על החוק, אותו יזם נתניהו בעקבות פגישת הח"כים של מפלגת בל"ד עם משפחות המחבלים.
נשיא המדינה ראובן ריבלין הביע כאמור גם הוא רתיעה מהחוק, ובנאום שנשא אמש מתח ביקורת חריפה עליו. "קולות רבים בישראל היום מבינים את מהות הדמוקרטיה באופן צר ומינימלי", אמר ריבלין באירוע של המכון לאסטרטגיה ציונית במרכז מורשת בגין.
"עבורם, דמוקרטיה אינה אלא שלטון הרוב. הבנה כזו של דמוקרטיה איננה רק צרה ומצירה, אלא היא גם מסוכנת: למיעוט, לאופוזיציה, לפרט ובסופו של דבר למדינה", הוסיף ריבלין. "החוק המוצע בימים אלו הוא דוגמה להבנה בעייתית של הדמוקרטיה הפרלמנטרית".
גם הייעוץ המשפטי של הכנסת נגד: "קושי משמעותי בהליך"
אתמול פורסם לראשונה בחדשות 2 כי צוות הייעוץ המשפטי של הכנסת פרסם חוות דעת לפיה ישנם קשיים משמעותיים בנוסח חוק ההשעיה. בין היתר העלה הצוות הסתייגות מקיום הליך "מעין שיפוטי" בכנסת, חשש משימוש יתר בהשעיה קצרת מועד וכן טענה כי העילה - שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - הינה "עמומה במיוחד".
כמו כן עלתה הסתייגות לכך שחברי כנסת יועמדו לבירור על מעשה בודד "שלא יהיה בעל משקל סגולי גבוה מספיק" וללא שהפעילות תיבחן לאורך זמן. חוות הדעת אף מעלה חשש שהאפשרות לפתוח בהליך בירור, גם אם זה לא יוביל בסופו של דבר להשעיה, עלול להביא ל"פגיעה של ממש ביכולת התפקוד של חבר הכנסת ויכול להיעשות באופן חוזר ונשנה".
צוות הייעוץ המשפטי דחה על הסף את הטענה לפיה השעיה ברוב גדול דומה להדחה של נשיא או יושב ראש כנסת מכהנים משני טעמים: האחד, חבר כנסת נבחר על ידי העם, בניגוד לנשיא ויו"ר הכנסת שנבחרים בידי הכנסת. שנית, "הנשיא ויו"ר הכנסת הן דמויות שבהסכמה חברתית רחבה, שיוזמה כזו לגביהם תהיה נדירה ביותר - ואילו עילות ההדחה המוצעות כאן יפעלו בדרך כלל כלפי חברי כנסת בקצוות הפוליטיים שאינם נמצאים בקונצנזוס".