דברים שרואים מכאן לא רואים משם: גם ב-1996 נסע ראש הממשלה - אז זה היה שמעון פרס - לארצות הברית לפני הבחירות. הראשון ללעוג לנסיעה ולכנות אותה "פתטית" היה לא פחות מבנימין נתניהו - שבעוד פחות מחודש וחצי ימריא לנאום בפני הקונגרס, זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ב-1 במאי 1996, 28 ימים לפני הבחירות, עלה נתניהו כראש האופוזיציה ומחה על נסיעת פרס. "זה דבר מדהים ומשעשע, יש בזה גם משהו פתטי אני חייב להגיד. מר פרס מרגיש כנראה שאין לו תמיכה, הוא מבין שהציבור רואה כנראה דרך כל התרגילים האלה. הוא חושב: טוב, נעשה איזו קונטרה אחרונה וניסע לוושינגטון לתזמן את מסיבות העיתונאים ואולי אולי הדבר הזה ירים אותנו".
אז אמר נתניהו דברים חריפים כנגד הנסיעה - שכיום אפשר לשמוע דווקא ממחנה השמאל: "הכל למען המפלגה והכל למען הבחירות". נתניהו זכה לשבחים מאנשי מפלגתו, אך התשובה לא איחרה לבוא.
ח"כ עוזי ברעם מהעבודה עלה לדוכן הנואמים ותקף בחזרה את נתניהו: "אתה בא ואומר שפרס קובע לפי המפלגה? אתה בעד הסכמי אוסלו או נגד? בעד לדבר עם ערפאת או לא? אין אדם אחד, גם שתומך במפלגתך, שמאמין שיש לך באיזשהו נושא עמדה".
בבחירות בסוף אותו חדש זכה נתניהו כזכור, וזמן קצר לאחר מכן המריא גם הוא לארצות הברית. פרס, שהודח מלשכת ראש הממשלה, התקשה לחלוק שבחים לממשיכו על נאומו בקונגרס: "כל ההתפעלות הזו - כמה פעמים מחאו לו כפיים, אני אגב ראיתי 13 פעמים - לי מחאו 17 פעמים". לאחר מכן מתח פרס ביקורת על העמדות שהשמיע נתניהו: "מה שקרה אתמול בוושינגטון זה נסיון לא חכם לאחד את העולם הערבי מולנו, אם לא נגדנו. לשם מה? מחיאות כפיים זה לא אומר הרבה".