שגרה של מתח, אזעקות וריצה למרחב המוגן אינם נעימים לאף אחד – אבל לציבור האנשים בעלי המוגבלויות הם מורכבים וקשים אפילו יותר. במערכה הנוכחית, כאשר היקפו של קו העימות התרחב והגיע אפילו לגוש דן, מתמודדים מאות אלפי נכים, קשישים, עיוורים, לקויי שמיעה ובעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות עם ההכרח להגן על עצמם במהירות בעת הישמע האזעקה. עבור חלקם, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
"זו בעיה רצינית", מספר יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל. "באחד ממרכזי היום של הקשישים באזור פתח תקווה העבירו תדרוך לנושא ההתגוננות, והחלק המרכזי שלו היה קריאה של פרק תהילים. אני לא נכנס לשאלה אם קריאת תהילים יכולה לעזור או לא – אלא רק מדגיש את הנקודה, שיש מקרים בהם אין שום דבר אחר שאפשר לעשות. אפשר רק לקוות, להתפלל".
האוכלוסייה הבעייתית ביותר, לדבריו, הם הקשישים או בעלי המוגבלויות הקשות המתגוררים בבתים ישנים, ושאינם יכולים לישון בממ"ד. "לאוכלוסייה הזו אין את היכולת להגיע למרחב מוגן: לקשיש השוכב במיטתו אין סיכוי להגיע לחדר המדרגות או למקלט, גם אם עומדת לרשותו דקה וחצי של התראה".
"בלתי אפשרי לצאת מהאוטו תוך דקה"
מורן לוי, נכה מבאר שבע הנעזרת בקביים כדי להתנייד, סיפרה ל-mako על הקשיים בעת אזעקת צבע אדום: ״בבית זה הכי גרוע, כי אין לי ממ״ד ואני צריכה ללכת לחדר השינה כי זה המקום יחסית הכי בטוח. זה בכלל לא פשוט עבורי. האזעקות האלה הורגות אותי כל פעם מחדש. ממש גיהנום עבור נכה״.
לדבריה, גם במהלך נהיגה והליכה ברחוב חייה בסכנה מוחשית. ״אם אני בנסיעה זה כמעט בלתי אפשרי עבורי לצאת תוך דקה מהאוטו ולשכב על הרצפה או למצוא מחסה. אני מעדיפה להשאר באוטו למרות שזה מסוכן ולהניח ידיים על הראש. אני משחקת בחיים שלי אבל אין לי ברירה. גם כשאני מצליחה לצאת מהמכונית ולשכב על הארץ, אין מי שירים אותי חזרה על הרגליים. ברחוב אין לי אפשרות לרוץ למצוא מחסה. מה שנותר לי זה להתפלל שכיפת ברזל תיירט את הגראד״.
אוהל שיחסום רסיסים ושברי חלונות
מייד כשיסתיים הסבב הנוכחי, מתכננים בעמותה לאתגר את פיקוד העורף, בניסיון לפתח פתרון חדשני שיעניק מיגון ברמה בסיסית לכל חדר רגיל. "בעיני רוחי אני רואה מעין אוהל שאפשר להתקין בתוך החדר", אומר וגנר, "אוהל כזה אמנם לא יגן מפני פגיעה ישירה של טיל, אבל כן יחסום רסיסים או שברי חלונות. זה יהיה האתגר שלנו לקראת המערכה הבאה: להתמודד עם הסוגיה שישנם מאות אלפי אנשים בארץ שאין להם פתרון למצבים כאלה".
בנוסף, בעקבות ההרחבה של טווחי הטילים, מתכננים בעמותה להיאבק לשיפור המענה המיידי לבעלי המגבלויות בשעת חירום. "אנשים עם מוגבלות הם אזרחים שווים, אבל הם נמצאים בסיכון יותר גבוה. צריך לארגן מנגנון של מתנדבים שיאמצו בעלי מוגבלויות שחיים לבד, שיהיו איתם בקשר טלפוני בתקופה כזו, שיביאו להם מזון או ציוד רפואי הכרחי".
וגנר מתריע על בעיה חמורה נוספת: בתקנים לבניית ממ"ד במבנים חדשים, דורש החוק פתח מינלימי של 70 ס"מ, רוחב שאינו מספיק לכניסת כיסא גלגלים. "זו בכיה לדורות. בחוקי הנגישות לבניה חדשה דורשים שהכניסה תהיה ברוחב 80 ס"מ – ובממ"דים לא. אנחנו דורשים ופועלים להגדלת התקן הזה, שלא ייקרה מצב שבעתיד הרחוק אנשים מוגבלים ישוכנו בדירות ללא אפשרות להיכנס לחדר המוגן".
בעמוד הפייסבוק של נגישות ישראל פורסם קול קורא לבתים נגישים מחוץ לטווח הסכנה, המוכנים לארח נכים מאזורים בקווי העימות. באתר העמותה מתפרסמות ההנחיות של פיקוד העורף להתגוננות מפני ירי רקטות לאנשים עם מוגבלות.
תקציר ההנחיות – מה לעשות בשעת אזעקה?
רצוי להיות בקשר רציף עם בן משפחה, חבר או מכר, וכן לשמור במיקום זמין מספרי טלפון של תומכים למקרה הצורך.
מוטב להכין מראש חדר מוגן, ולפנות את הדרך אליו באופן שיתאים לצרכים ולמוגבלויות של האדם המוגבל. בתוך החדר לארגן את החפצים החיוניים במקום נוח לגישה.
כדאי להצטייד בכרטיס זיהוי אישי הכולל את הפרטים האישיים וכן את פרטי קופת חולים והרופא המטפל, רשימת תרופות או עזרים וצרכים מיוחדים.