אתר צילומים של סרט אמור להיות מקום סטרילי - נקי מרעש. כל רחש עלול להרוס את פס הקול. אבל כשאדם קלדרון החליט לצלם את סרטו הראשון בקיבוץ בארי שבו נולד, הוא לא שיער שזה ייפול בדיוק על מלחמה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
דני, עוזר הבמאי, נאלץ ללמוד את ההבדל בין קולות הנפץ השונים. "מטוסים שחולפים לי מעל הופכים כל סצינה ללא שמישה וצריך לצלם אותה שוב ושוב", הוא מספר. חוץ מהבומים השונים שמפריעים לסאונד, יש גם את הדבר הקטן הזה - האזעקות.
כמעט כל אנשי הצוות הם ממה שמוגדר "הבועה", תל אביבים לגמרי. "אני פה מרגיש יותר בטוח מבתל אביב", מספר טל קלאי, שחקן בסרט. "שם כשיש אזעקה כולם בלחץ, פה יודעים בדיוק מה לעשות - בנוהל".
כל אחד מאנשי הצוות זכה למשפחה מאמצת מהקיבוץ. המארחים טורחים במיוחד כדי להסביר לתיירים מתל אביב את השגרה כאן. במבט ראשון בארי נראה פסטורלי כמו תמיד, אבל כשמתקרבים מגלים שאפילו הקלנועית שמסתובבת במקום גויסה למלחמה. מצד אחד מקום לסיורי הילדים אבל מאחור שכפ"ץ ובקבוקי מים.
חברי הקיבוץ אדישים: "אז נפל עוד קסאם, ממשיכים הלאה"
בארי הוא אחד הקיבוצים האחרונים שעדיין לא הופרט. ב-12 בצהריים חדר האוכל מלא לחלוטין. פרט לחיילים מעטים, הכל נראה נורמלי לחלוטין. "הבת שלי נפצעה מקסאם", מספר ערן אבני, תושב הקיבוץ. "הקסאמים הם רק חלק מהחיים, יש להם ילדות טובה מאוד".
אחרי 12 שנים תחת אש הקסאמים כך נדמה הפכו כאן לשגרה טורדנית, לא הרבה יותר. "אנשים כבר די אדישים לזה", מספר חבר קיבוץ נוסף. "גם אם נפל קסאם, אז ממשיכים הלאה".
"הסרט הזה הוא חווייה יוצאת דופן עבורי", מספרת נולי עומר, המככבת בסרט הקולנוע, רגע לפני ש"צבע אדום" נוסף נשמע וגורם לה להימלט למרחב המוגן. זמן קצר לאחר מכן התברר שבזמן הישיבה במקלט נפל קסאם כ-100 מטרים בלבד מהמקום בו מצטלם הסרט.
"אין מה לעשות", מסבירים ותיקי היישוב. אחרי 12 שנים הם חייבים להתייחס לזה בהומור. "אחרת איך נשרוד?". מתחת למעטה המחויך ולאוויר הפסטורלית ברור שכל השנים האלה תחת אש נתנו את אותותיהם. "גם מצב כזה מצטבר ומביא את הגוף והנפש למצוקה", מדגישה אחת התושבות.
"עמוד ענן" - היום השישי:
דיווח: "מצרים מקימה מחנות פליטים בסיני"
"יש עוצמה להתמודד עם כל אתגר בעזה"
גראד פגע ישירות בבית ספר באשקלון; חיסול בעזה
אחמדינג'אד למורסי: "שים סוף לטבח בעזה"