מילים ריקות: תושבי עוטף עזה סובלים בשבועות האחרונים מהתגברות ירי הרקטות ובלוני התבערה. לכן, הודעתו של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי גנץ בשבוע שעבר כי "שינינו את המשוואה מול עזה" הייתה צריכה אולי להפתיע אותם. ואולם, סביר יותר להניח שהם פשוט לא מאמינים, ויש להם סיבה טובה לכך - N12 בחן את ההצהרות וההבטחות של חמשת שרי הביטחון האחרונים לגבי הירי מעזה ומצא שהמילים, כמו המציאות, נותרו כמעט זהות.
חמאס אחראי וחמאס ישלם
בסיום הערכת מצב ביום ראשון שעבר אמר גנץ: "על כל בלון או רקטה שינחתו בישראל ויפרו את ריבונותה רשומה כתובת אחת – חמאס... צה"ל יגיב בעוצמה". אם חשבתם ששעות לפני כן הוא ויועציו המציאו את נוסחת "חמאס אחראי וחמאס ישלם", ושמדובר במדיניות חדשנית שעשויה לפגוע במוטיבציה שלו, חשבו שנית.
טרור הבלונים של ימים אלו הוא גלגול של טרור העפיפונים שנוסף לרשימת האיומים על תושבי הדרום בשנת 2018. אלו היו ימים של מהומות על גדר רצועות עזה, הידועות גם בשם צעדת השיבה ומי שהיה אז שר הביטחון הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. "חמאס אחראי וחמאס ישלם", הוא כתב ב-4 ביוני של אותה שנה בחשבון הטוויטר שלו. תפקיד שר הביטחון החליף ידיים כבר פעמיים מאז, אבל אותם בלונים עדיין שורפים שדות בעוטף עזה.
המדיניות שלנו ברורה: כל הפרת ריבונות תענה בתגובה מיידית וכואבת. חמאס אחראי וחמאס ישלם. תגובתנו לטרור העפיפונים תגיע בקרוב אבל לא מתי שנוח לחמאס, מתי שנוח לנו.
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) June 4, 2018
גם משה (בוגי) יעלון, יו"ר תל"ם שכיהן כשר הביטחון לפני ליברמן, הרבה להשתמש בביטוי הזה. "אנו רואים בחמאס אחראי למתרחש משטח הרצועה", כתב בחשבון הפייסבוק שלו ב-27 במאי 2015, "מוטב לחמאס כי יפעל לרסן כל ניסיון ירי לעבר ישראל או פרובוקציות כלפיה, אחרת נאלץ לפעול בעוצמות גדולות יותר". ההתבטאות הזו הגיעה לאחר שרקטה שוגרה מרצועת עזה לאזור גן יבנה, פחות משנה לאחר מבצע צוק איתן.
איום בחיסול ראשי חמאס
זריקת מציאות לפני האיומים החריפים שאתם עומדים לקרוא – חמאס עדיין שולט ברצועת עזה ומנהיגיו, אסמאעיל הנייה ויחיא סנוואר עדיין בחיים. אבל זה לא מונע מכל שר ביטחון חדש לחזור ולאיים בדיוק באותו האופן. "ראשי חמאס צריכים לדעת", אמר להם גנץ בפנייה אישית בביקור בסוללת כיפת ברזל בדרום, "כשהבלונים מתפוצצים אצלנו, הפיצוצים אצלם יהיו הרבה יותר כואבים".
אם האיום האישי נשמע לכם מוכר, ייתכן כי הסיבה לכך היא שהצהרה דומה נשמעה ממש לא מזמן: בסוף חודש ינואר השנה המצב הביטחוני בדרום הסלים עם התגברות הירי הרקטי והפרחת בלוני תבערה אל יישובי העוטף מדי יום. בתגובה לכך איים ב-9 בפברואר שר הביטחון דאז נפתלי בנט בהודעתו לתקשורת: "ההתנהלות המופקרת של ראשי חמאס מקרבת אותנו לפעולה קטלנית מולם".
"שיניתי את המשוואה"
"שינינו את המשוואה בעזה", אמר גנץ בשיחה עם ראשי רשויות מהדרום בשבוע שעבר. "מאז שאני בתפקיד - אין הפרות ביטחוניות שלא מקבלות מענה". גם ההתפארות העצמית הזו לא ממש מקורית. "שינינו את המשוואה", אמר ראש הממשלה ושר הביטחון עד לאותם ימים נתניהו ביציאה מהערכת מצב ביום שאחרי מבצע חגורה שחורה, "כי הם כולם יכולים להיות על הכוונת".
זו לא הפעם הראשונה שנתניהו טען שינה את המשוואה, או במילים אחרות את כללי המשחק. את הקרדיט הזה הוא כבר ביקש לרשום על שמו חצי שנה לפני כן כשבמאי 2019 ירי בלונים, רקטות וירי לעבר חיילי צה"ל במהלך מהומות על הגדר התגלגל להסלמה שבמהלכה ביצעה ישראל תקיפות נרחבות וחיסולים ממוקדים. "שינינו את כללי המשחק, וחמאס מבין זאת היטב", טען נתניהו, אך המשחק באש ששורפת את השדות בעוטף עזה נמשך.
עוד קודם לכן, ב-17 ביולי 2018, הבטיח שר הביטחון אביגדור ליברמן שהוא זה שיקבע את כללי המשחק. "אנחנו נקבע את כללי המשחק ולא אף אחד אחר", הוא כתב, אך הירי נמשך וכל שלושת שרי הביטחון שהגיעו אחריו טענו כי דווקא הם אלה שקבעו סוף סוף את כללי המשחק. "דין טיל שלא פגע כטיל שפגע", הצהיר שר הביטחון לשעבר בנט ב-27 בנובמבר וטען למעשה כבר אז כי הוא אחראי למשוואה שכעת גנץ טוען לקרדיט עליה: "מי שיורה – חוטף".
"אם בשדרות לא יהיה שקט - בעזה לא יהיה שקט"
ציטוט זה של גנץ מהשבוע שעבר גם הוא משומש, וכבר החליף כמה ידיים בעבר. "אם לא יהיה שקט בישראל - רצועת עזה תשלם על כך מחיר כבד מאוד", צוטט יעלון לאחר אותו שיגור רקטה שהוזכר קודם במאי 2015. ב-27 ביולי 2018, יום לאחר שנרשם מטח של 9 שיגורים לעוטף עזה הצהיר שר הביטחון ליברמן: "אם יהיה צבע אדום כאן, יהיה צבע אדום חזק מאוד גם בצד השני".
מחיר כבד, מכה כואבת
הקלישאות בהצהרותיהם של שרי הביטחון לא נגמרות. את צמד המילים מחיר כבד, הבא לתאר את מה שישלמו ארגוני הטרור על פגיעה בישראל מצאנו בלפחות שתי הצהרות של יעלון מתקופתו כשר ביטחון. בנט ניסה לשדרג את האמירה, כשכתב בחשבון הפייסבוק שלו ב-9 בפברואר השנה כי בחירה לא נכונה עשויה להביא את חמאס לשלם: "מחיר כבד מנשוא".
"צה"ל יגיב בעוצמה", הבטיח גנץ בשבוע שעבר והצטרף לאינספור סופרלטיבים דומים שנתנו שרי ביטחון לתגובותיו של צה"ל בעבר. ב-4 ביוני 2018 למשל איים ליברמן ב"תגובה מיידית וכואבת". את תגובת צה"ל במהלך הסלמה במרץ 2014, תיאר יעלון כ"חריפה ביותר מאז עמוד ענן".
וכשצה"ל תוקף, מה הוא מנחית על ארגוני הטרור? "מכה כואבת" קרא לזה יעלון ב-28 ביוני 2014, ערב מבצע צוק איתן, ואף הבטיח שנפעל ב"יד קשה". באוגוסט 2018 בחר ליברמן דווקא בביטוי "מכה קשה", ובספטמבר 2018, לאחר פיגוע הדקירה בצומת הגוש, התהדר: "נמשיך להילחם בטרור ביד ברזל".
נחזיר את השקט לדרום
ואולם, חזרתה של הבטחה אחת מטריד מכל. "אני מחויב להביא שקט וביטחון לתושבי הדרום", כתב נפתלי בנט בפוסט בפייסבוק מחודש פברואר השנה. ב-16 ביולי 2018 לאחר פגישה עם ראשי רשויות בעוטף עזה, התייחס ראש הממשלה נתניהו בפייסבוק לטרור העפיפונים ובלוני האש והבטיח: "אנחנו במאבק ממושך – וננצח". כבר ביולי 2014 הבטיח יעלון בהצהרתו כי: "אנו פועלים להשבת השקט לדרום".
אז כשגנץ הבטיח בתום הערכת מצב בשבוע שעבר: "צה"ל יגיב בעוצמה על כל הפרת ריבונות עד להשבת השקט המוחלט בדרום", ניסיון העבר מלמד שיש לקחת זאת בעירבון מוגבל - מילים לחוד ומציאות לחוד. הצהרות מרחיקות לכת והבטחות לא התקשינו למצוא, אבל שקט ורגע של נחת בעוטף עזה הם עדיין נדירים מדי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות