המחקר הראשון מסוגו בעולם שערכו בשירותי בריאות כללית ובדק את יעילות החיסונים פורסם הלילה (בין רביעי לחמישי) בעולם ומעורר אופטימיות זהירה. המחקר הוכיח יעילות גבוהה של החיסון כשהוא הראה כי גם לאחר קבלת מנת חיסון אחת - ישנה יעילות של 57% בהגנה מהידבקות ופיתוח תסמיני קורונה, ולאחר המנה השנייה - 94%. ובינתיים, חוקרים אמריקנים מזהירים ממוטציה חדשה ו"עמידה" יותר לחיסונים שכבר מהווה כ-12% ממקרי ההדבקה בניו יורק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו כי חוקרים אמריקנים מזהירים על קיומו של וריאנט חדש של נגיף הקורונה שהתגלה בניו יורק בנובמבר, החל להתפשט בחודש שעבר ומהווה כ-12% ממקרי ההדבקה בעיר. שני צוותים שונים מאוניברסיטאות נפרדות גילו את המוטציה החדשה וההערכה היא שהיא עשויה להפחית את יעילות החיסונים.
למרות החדשות המעט מדאיגות, פרסום המחקר של כללית בכתב העת המדעי המוביל "The New England Journal of Medicine" צבר תאוצה בסוכנויות ידיעות רבות ברחבי העולם ומהווה זריקת עידוד עבור מדינות רבות שנואשות לפתוח מחדש את המשק. המחקר היה הראשון שעבר הערכת עמיתים.
לפי המחקר, קבלת מנת החיסון השנייה מפחיתה את הסיכוי להידבק ב-94%, בעוד הסיכוי לחלות ולפתח תסמינים קשים יורד ב-92%. בנוסף, החוקרים בדקו מצב ביניים של 27-21 ימים מהמנה הראשונה, זמן שבו ברוב המקרים ניתנת גם המנה השנייה, ומצאו כי התחלואה פוחתת ב-66%, שיעור החולים הקשים יורד ב-80% והתמותה ב-84%.
עד כה, מרבית הניסויים לבדיקת יעילות החיסון היו ניסוים קליניים שהותירו אלמנט של חוסר ודאות לגבי יעילותו מחוץ למעבדה, עם המשתנים הבלתי צפויים של העולם האמיתי. בעבודת המחקר שולבו ניתוחי רגישות רבים כדי לוודא שהטיות בנתונים התצפיתיים לא השפיעו על נתוני היעילות המדווחים. צורת חישוב זו, המייצרת דימיון מלא בזמן, במקום ובמאפיינים האישיים בין המתחסנים ללא מתחסנים, מאפשרת "לנרמל" באופן מלא את ההשפעה של אירועים שקרו במקביל – כמו השפעת הסגר, ושינוי באוכלוסיות החיסון.
כ-170 אלף מתוך המתחסנים שנבדקו הם בני 60 ומעלה וכ-430 אלף הם בני 16 עד 59. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת זהה בגודלה שהותאמה בקפידה, כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא מחוסן הדומה לו בסדרת מדדים, כמו למשל: רמת הסיכון להידבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאותי קודם ועוד.
יעיל נגד המוטציה הבריטית, אך לא ידוע לגבי הדרום אפריקנית
בביצוע המחקר השתתפו ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, ד"ר אלדד קפטן, אורן מירון, שי פרצ'יק, פרופ' מארק כץ ופרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר, וכן פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ ופרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד.
תוצאות המחקר של מכון המחקר כללית היו קרובות לתוצאות הניסויים הקליניים בשנה שעברה, שבהן נמצאה יעילות מקבלת שתי מנות חיסון של 95%. "הופתענו מכיוון שציפינו שבמסגרת העולם האמיתי, שבו השרשרת הקרה אינה מתוחזקת בצורה מושלמת והאוכלוסייה מבוגרת וחולה יותר, לא נקבל תוצאות טובות כמו שהתקבלו בניסויים הקליניים המבוקרים", אמר פרופ' בליצר. "אבל השגנו את התוצאות והחיסון עבד גם בעולם האמיתי".
"הראינו שהחיסון יעיל באותה מידה בתתי קבוצות שונות מאוד, בקרב צעירים וזקנים בקרב אלו ללא תחלואה משותפת ובאלה עם מעט תחלואה משותפת", הוסיף.
המחקר מציע גם כי החיסון יעיל גם נגד הווריאנט הבריטי. החוקרים אמרו כי הם לא יכולים לספק רמת יעילות ספציפית, אך הגרסה הייתה הגרסה הדומיננטית של הנגיף בישראל בזמן המחקר. מנגד, המחקר לא מבשר הרבה על האופן שבו החיסון של פייזר מתמודד עם הווריאנט מדרום אפריקה, אשר הוכח כמפחית את יעילותם של חיסונים אחרים.