מה שזועק בסיפור הזה, הוא שכל מה שנראה ברור מאליו, הפך להיות כל כך סבוך וקשה להוכחה. הנה דוגמה אחת מקוממת וסמלית: חלקת הקבר בה נקברה בתחילה ענת אלימלך ז"ל היא חלקת המתאבדים והספק יהודים. כבר לפני תשע שנים הוצאו עצמותיה של ענת, והועברו לחלקה אחרת. אך עד היום החברה קדישא מתכחשת לעובדות. טוענת שאין לה בכלל דבר כזה, חלקת מתאבדים.
מי שאחראית להוכחה שאכן יש חלקת מתאבדים בבית העלמין שבו קבורה ענת אלימלך, אחראית דוקטור יפעת ביטון. ביטון היא המקימה של מרכז "מורה" שמתמקד בייצוג של נשים בתיקי אלימות. את הטיפול בתיק הזה היא עושה בהתנדבות.
כולם יודעים שדוד אפוטה הוא זה שרצח את ענת אלימלך, והתאבד. העובדה שאפשר לומר בוודאות שהוא רצח אותה, לא אומרת כלום מבחינה משפטית. כדי לקבל קביעה משפטית שהוא רצח אותה, שאי אפשר לערער על זה יותר, על זה היה צריך להילחם בבית משפט.
המשפחה הפכה למשטרה
במקרים של רצח והתאבדות. המשטרה פשוט סוגרת את התיק. הרי זה נוח. אין את מי להעמיד לדין, הרוצח התאבד וכך נוצר מצב מעוות, שבו הנטל להוכיח את הרצח עובר אל כתפיה של משפחת הנרצחת.
ביטון ושתי עורכות הדין שעובדות במרכז פשוט הפכו לצוות חקירה של ממש: צילמו, הקליטו, תשאלו, אספו עדויות וראיות. כך, אחרי חיפושים, הן הגיעו גם לעדות המוקלטת של ח', בת זוגתו לשעבר של דוד אפוטה, עדות שהובילה השבוע את השופט לקבוע - אפוטה נהג באלימות כלפי נשים. בזכות ההקלטה הזאת אישר השופט מנחם הכהן להביא את העדה לבית המשפט, ובפסק הדין התייחס לדבריה בהרחבה.
גם את שאלת המעורבות של האחים של דוד אפוטה, ביטון ומרכז תמורה היו אלה שהיו צריכות להוכיח שהזירה שובשה, להוכיח שיוסי אפוטה הזיז את האקדח מידו של אחיו, דוד, לידה של ענת. אחרי שפסק הדין התפרסם השבוע, העובדות ברורות. אך ביום הרצח הכותרות היו שונות לחלוטין.
ההכרעה הסופית בעוד עשר שנים?
למרות ההקלה של משפחת אלימלך, למרות השמחה של יפעת ביטון על ההישג, פסק הדין שהתקבל השבוע הוא חלקי בלבד. ייקח עוד הרבה זמן עד שפסק הדין המלא יינתן. ואז אפשר עוד לערער למחוזי ולעליון. הדבר הזה יכול להימשך גם עוד עשר שנים.
גם אם זה ייקח עוד עשר שנים, ניר אלימלך יודע שיש למשפחה שלו על מי להישען במאבק הארוך והמתיש הזה, שלא בטוח שאי פעם תהיה בסופו נחמה אמיתית. ממש כמו לנסות למחוק כתם שכולם יודעים שהוא לעולם לא יירד. במקרה הזה, המטרה תהיה להסתירו כמה שפחות, ולהצליח להסתובב עם הזיכוי של ענת, שקיבלה תעודת יושר אחרי מותה.