שר האוצר לשעבר השר יובל שטייניץ, שר הפנים לשעבר ח"כ אלי ישי, והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', יקבלו מקופת המדינה החזר בסך 50 אלף שקלים כל אחד, בגין הוצאותיהם המשפטיות בהתגוננות מפני מסקנות מבקר המדינה, בדוח שפירסם בעניין אסון השריפה בכרמל - כך החליטה הוועדה לאישור החזר הוצאות משפטיות לנבחרי ציבור.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שטייניץ ביקש לקבל החזר הוצאות בסך 60 אלף שקל, ואילו ישי דרש לקבל כהחזר סכום של 326 אלף שקל. הסיבה העיקרית לכך שהשרים ישי ושטייניץ קיבלו רק חלק מסכום ההוצאות המשפטיות שבגינן דרשו החזר, היא החלטת המבקר להטיל עליהם "אחריות מיוחדת" בגין הכשלים שהובילו לאסון הכרמל.
דרישתו של ישי לקבל החזר הוצאות משפטיות הורחבה משכר-טרחה בסך 98 אלף שקל לעו"ד יעקב בורובסקי ושכר-טרחה של 228 אלף שקל לעו"ד גדעון פישר. שטייניץ, שדרש החזר של 60 אלף שקל, שילם 30 אלף שקל לפרופ' אריאל בנדור ו-30 אלף שקל נוספים לעו"ד צבי אגמון.
גם בני משפחות הנספים ביקשו החזר הוצאות
אהרונוביץ' ביקש החזר הוצאות בגין ייצוגו בידי עו"ד דורי קלגסבלד - ואולם לא צורף לבקשתו סכום קונקרטי, וצוין כי "משרד עורכי הדין אינו דורש תמורה מעבר לתמורה שתיקבע על-ידי הוועדה".
מן העבר השני, פנו לוועדה לאישור תשלום החזר הוצאות משפטיות גם ניצב בדימוס זאב אבן-חן ועמית קליין, אביה ובעלה של טופז אבן-חן שנספתה באוטובוס הצוערים באסון הכרמל, וכן התנועה לאיכות השלטון - שדרשו מהוועדה לדחות את הבקשה להחזר הוצאות.
ואולם, הוועדה אימצה את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין לפיה ניתן להכיר במקרה זה בצורך של השרים לשעבר לקבל ייצוג משפטי נפרד מהייצוג בידי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, "נוכח הצורך של השרים להתגונן באופן אישי מפני הליך שתוצאותיו עלולות להביא לפגיעה בהם".
"דוח המבקר קבע סטנדרט חדש"
בנימוקיה להחלטתה קבעה הוועדה כי "במסגרת טיוטות הדוח והדוח הסופי של המבקר, נקבע סטנדרט חדש של אחריות מיוחדת, דבר שהצריך היערכות וייצוג משפטי מקיפים ונכבדים ביחס לייחוס אחריות. אף חדשנות משפטית זו, שעמה נדרשו השרים הפונים להתמודד, מצביעה כשלעצמה על הצורך בהיקף ייצוג וייעוץ משפטי נכבדים".
בהתאם לתעריף שכר-טרחה החדש שאושר על-ידי החשב הכללי, עבור ייצוג וייעוץ בשלב הכנת טיוטה לדוח מבקר המדינה ישולם לפי שעות סך של 400 שקלים בתוספת מע"מ לשעה, עד לתקרה של 10,000 שקלים בתוספת מע"מ.
במקרים מיוחדים, לאור רמת המעורבות של העובד המיוצג, רמת הסיכון שהעובד חשוף לו, אופי ומורכבות העניין הנבדק, רשאית הוועדה להפעיל שיקול דעת ולהגדיל את התקרה, עד ל-20 אלף שקל.