חצי שנה אחרי כניסתה לכלא של ענת קם, החיילת לשעבר שהורשעה בריגול ונידונה לארבע שנות מאסר וחצי, הודיע היום היועץ המשפטי לממשלה כי החליט על הגשת כתב אישום נגד המעורב השני בפרשת הדלפת המסמכים הרגישים - עיתונאי "הארץ" אורי בלאו.
בלאו יואשם בעבירה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך (מבלי כוונה לפגוע בבטחון המדינה). בהודעת פרקליטות המדינה נמסר כי הכרעת היועמ"ש התקבלה לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם "הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת".
עם זאת, הסביר היועץ וינשטיין כי מדובר במקרה קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחוייבת המציאות. "בלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי-מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים "סודיים" ו"סודיים ביותר", שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי החיילת ענת קם, והפר את חובתו - ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה - לחדול מלהחזיק בהם", נמסר מהפרקליטות.
לא "איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב"
בפרקליטות המדינה אומרים עוד כי פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים היה עצום. חשיפתם של המסמכים לידי גורמים עוינים הייתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל. תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. מסמכים אלו הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה.
היועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה כי בין החזקתם של מסמכים מבצעיים אלה, בוודאי שבהיקף ובכמות שבה מדובר ובהתחשב במהותם, לבין "איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב" - אין דבר וחצי דבר.
1,800 מסמכים הועברו לבלאו
בהסכם שגובש עם בלאו בעבר הובטחה לו חסינות מלאה מפני נקיטת הליכים כלפיו לגבי המסמכים אותם ימסור, לרבות הבטחה כי לא ייחקר כחשוד ולא יישאל אודות מקורותיו, וכי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהדליף אותם. בפרקליטות אומרים כי בעקבות חתימת ההסכם מסר בלאו לחוקרי השב"כ 50 מסמכים ויצר מצג שווא כלפי הרשויות כאילו החזיר את כל המסמכים המסווגים שבידיו.
מספר חודשים מאוחר יותר, כאשר התגלתה זהות המדליפה, ענת קם, התברר גם היקף גניבת המסמכים, וכן התברר שקם העבירה לבלאו כ- 1800 מסמכים מתוך המסמכים הצבאיים שגנבה - ולא 50 מסמכים בלבד. המדינה טוענת כי ממצאי חקירת ענת קם הובילו למסקנה כי בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, ומסר רק חלק מזערי מכלל החומר המסווג הגנוב שהגיע לידיו. זאת ועוד, בלאו אף הותיר ברשותו העתקים מחמישים המסמכים אותם החזיר כביכול למדינה.
בשל החשיבות להבטיח כי המסמכים כולם יוחזרו לידי הרשויות הביטחון, נמשכו המגעים בין המדינה ובין בלאו, ולבסוף נחתם עמו הסכם נוסף בו התחייב העיתונאי להשיב את יתרת המסמכים. הפעם לא התחייבה המדינה שלא להעמיד אותו לדין - והיום, כאמור, החליט היועץ המשפטי לממשלה לממש את הזכות הזו.