הוריו של הנער נהוראי דנינו ז"ל, שנהרג לפני כחודשיים בתאונת טרקטורון עליו הצטלם לקראת חגיגות בר המצווה שלו נחקרו בחשד להריגה - אחד הסעיפים החמורים ביותר בחוק העונשין הישראלי. כחלק ממדור השאלה היומית בדקנו עם עורכת הדין קרן נהרי, המתמחה במשפט פלילי, עד כמה העניין חריג.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מה הסבירות שההורים יואשמו בהריגה במקרה זה?
אני לא חושבת שבמקרה הזה ההורים יואשמו בהריגה אלא בגרימת מוות ברשלנות לכל היותר. מבחינה משפטית, המקרה הזה מתאים יותר לכאורה לגרימת מוות ברשלנות ולא הריגה, גם בשל העובדה שההורים לא היו במקום לעומת מקרים אחרים בהם הורים נחקרו.
האם מדובר במקרה ראשון בישראל?
מקרה הו הורים לא היו במקום התאונה ונחקרו בחשד להריגה לא היה. עם זאת, בעבר נחקרו הורים בחשד להריגה עצמה בנסיבות שונות כמו למשל האב שהוגש נגדו כתב אישום לאחר שטלטל את בנו הפעוט וגרם למותו על פי האישום.
האם יש נוהל שלפיו יש להמתין עד סיום האבל?
אין נוהל כזה, אבל אתה מצפה מגורמי החקירה שיתנהלו בהתאם. עם זאת, אם יש חשש ממשי לשיבוש מהלכי חקירה הרשויות יחקרו את ההורים או בני משפחה נוספים במהלך תקופת האבל.
מהו העונש המרבי על עבירה כזאת לכאורה?
על עבירה של הריגה הורים יכולים לקבל 20 שנים בכלא, ולעומת זאת על גרימת מוות ברשלנות העונש יכול להגיע עד שלוש שנים.
איך מתנהלת המשטרה במקרים כאלה?
לא ניתן להכליל - יש חוקרים שהם יותר רגישים ויש כאלה שהם יותר רגישים ולכן כל אחד ינהג לפי מצפונו אבל אין הנחיות ספציפיות באשר לחקירה של הורים. עם זאת, יש הנחיות של פרקליט המדינה שבמקרה והורים שוכחים את הילדים ברכב לדוגמה ולילד לא נגרם נזק כלשהו הם יעמדו לדין ואילו אם הילד נפגע, הם לא יעמדו לדין כדי לא להכביד על המצב.
מה ההבדל בין הריגה לגרימת מוות ברשלנות?
הגורם המבדיל בין הריגה לגרימת מוות ברשלנות נעוץ בהלך הנפשי שמלווה את ההתנהגות הקטלנית. גרימת מוות ברשלנות מתאפיינת בהיעדר מודעות כלפי רכיב עובדתי של המקרה, ובגלל זה אין צורך בהתייחסות למצב הנפשי כלפי אפשרות גרימת התוצאה. ההריגה מתאפיינת במודעות ובנוסף לכך פזיזות לגבי אפשרות של התרחשות התוצאה הקטלנית. ככל שעוצמת ההתרשלות גדולה יותר, יש אפשרות שיהיה לנאשם חזקת מודעות ופזיזות, ואז ניתן יהיה להאשימו בהריגה.