הפרוטוקולים נחשפים: סיכומי התביעה במשפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הנאשם בביצוע עבירות מין חמורות בשלוש נשים שעבדו תחת מרותו בתקופת כהונתו כנשיא ועוד קודם לכן בעת שכיהן כשר התיירות הותרו חלקית לפרסום.
תוכן הסיכומים חושף אישיות בעייתית מאוד שפעלה בתחכום רב תוך ניצול לכאורה של מעמדו ושל חולשת קורבנותיו, כפי שנחשף בביהת המשפט. "עולה בבירור כי הנאשם ראה בנשים הכפופות לו מאגר ממנו בחר את חלקן כאובייקטים מיניים", לשון הסיכומים. ב"תוך כך, משעה שמצאן הולמות את עניינו המיני נהג הנאשם לנצל את רום משרתו ומעמדו במשרדים בהם כיהן, ובמקביל את חובתן של אותן הנשים הללו לשהות במחיצתו ... לצד שאיפתן לבסס מעמדן המקצועי, והכל במטרה לבצע מעשים מיניים באותן כפופות".
משפטו של קצב, שהתנהל תחת צו איסור פרסום גורף על פרטי התיק, הראיות והעדויות בו, הגיע לקו הגמר ביוני האחרון. השבוע הותר לפרסום פרק "פתח דבר" בסיכומי הצדדים, אשר חושף מעט מהדיון שהתנהל בדלתיים סגורות. עם זאת, הראיות והעדויות שהוצגו בסיכומים וניתוחן, כמו גם שמות המתלוננות ופרטים מזהים עליהן נותרו חסויים.
בסיכומי ההגנה שהוגשו ממשיך קצב לטעון, כי התביעה והציבור ניזונים מחרושת שמועות זדוניות ושקריות נגדו ומעלילות דם שמעלילים עליו, ומעלה את חששו מפני אי יכולתו לזכות במשפט צודק. בין היתר, מאשים קצב את חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בזיהום עדותה של אחת המתלוננות ובפגיעה בזכותו למשפט צדק.
קצב: ניתן לערוך משפט צדק לאור הסיקור?
"הניתן לעשות צדק עם הנאשם בבית המשפט, הניתן להתבונן בראיות ללא דיעה קדומה ולהסיק מהן את המסקנות הברורות מעליהן?" נשאל מטעמו של קצב במהלך המשפט. "האם בינינו ובין הרכב השופטים הנכבד לא מפריד אוקיינוס של שנאה, דברי בלע שפשטו בכל אמצעי התקשורת וחלקם אף הגיעו לבית המשפט, למשל בדמות עדותה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' שזיהמה את עדותה של ... בכתם שאינו פחות בחומרתו מאותו כתם נפט במפרץ מקסיקו", נכתב בסיכומים.
יותר משנה לאחר שהוגש כתב האישום נגד קצב, הסתיים בחודש שעבר שלב הסיכומים בתיק. הרכב השופטים, בראשות השופט ג'ורג' קרא, שוקד כעת על כתיבת הכרעת הדין, הצפויה לאחר פגרת בתי המשפט, בספטמבר - או אחרי החגים, באוקטובר.
קצב מואשם, בארבעה אישומים שונים, בשני מעשי אונס ובמעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות; הטרדה מינית של ה' מלשכת הנשיא; מעשה מגונה והטרדה מינית של ל' מלשכת הנשיא; וכן בהטרדת עד ושיבוש הליכי משפט ביחס אליה.
בסיכומי התביעה הנחשפים בחלקם כיום צוין, כי קצב ביצע את מעשיו במתלוננות תוך ניסיון להשיג את הסכמתן או לכל הפחות השלמתן למעשים, להבדיל מלכפות את עצמו עליהן בכוח. עם זאת, צוין "כשחש שבנסיבות שייצר קרוב הוא למימוש יעדיו, וכי מצומצם ביותר הסיכון כי הפקידות הסרות למרותו ... תסבכנה אותו הלכה למעשה בחשיפת ניסיונו המביך לכפות עליהן זממו המיני, לא היסס הנאשם והרשה לעצמו גם שימוש מוגבל בכוח פיזי".
"הקים מאגר נשים"
מסיכומי התביעה עולה כי בפני ביהמ"ש העידו שבע נשים שונות באופיין, שלוש מהן מתלוננות שטרם חלה התיישנות בעניינן, שכל אחת מהן סבלה מתקיפותיו המיניות. לטענת הפרקליטות, קצב "ידע להתאים את מידת החיזור ואת מידת התקיפה לכל אחת מהמתלוננות, על פי מידתה, על פי הערכתו את אופייה, ... את מידת התלות שלה בו ואת היכולת שלה להתמרד לו ולא חדל עד שהבין את עיקשות סירובה".
נוכח מעשיו החמורים במתלוננות, צוין, נהג קצב לייצר ולשמר תיעוד מסוגים שונים על מנת להבטיח את עצמו מפני תלונה עתידית שלהן, אם תבוא. "ראיות 'מחסנות' אלה נשמרו על ידו במשך שנים, על מנת ל'שלפן' בשעת 'צרה', בתירוץ 'שבמקרה' נשתמרו ברשותו".
את גרסתו של קצב לאירועים כינו בתביעה גרסה "נפתלת, מניפולטיבית, ערמומית", לאחר שלטענתם בחר קצב להתחמק מהעובדות ו"לעסוק בפרשנות מעוותת של מסמכים וראיות, תוך התאמתם לצרכיו".
סנגוריו של קצב, עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, התייחסו לטענת התביעה באשר "למאגר הנשים" שהקים קצב לשם ביצוע זממו. "לדעתה השערורייתית של התביעה הנאשם הקים לו מעין ארכיון אימים שבו טמן את שרידי קורבנותיו, כעין מרתף אימים של רוצח סדרתי הנוהג לשמר שרידי קורבנותיו, קצוות שיער, סיכת שיער, נעל בלה", כתבו בציניות והוסיפו: "הצגתו של הנאשם כעין כחול הזקן, הדמות המפלצתית מאגדות האחים גרים שרצח את ששת נשותיו וטמן גופותיהן בחדר פנימי בטירתו, מעוררת בכבוד הראוי בחילה והיא עולה בקנה אחד עם מגמה ברורה של התביעה לדמוניזציה של הנאשם, וכאשר אוזלות הראיות מתחת לרגליה היא פונה אל סיפורים מעוררי פלצות ומשתמשת בלוגיקה עתיקה שאבד עליה הכלח, זו העושה שימוש באקסיומה בעלת אופי דתי שאינה ניתנת להוכחה".
רוצים לקבל עוד עדכונים בפרשת קצב? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הנשיא אנס? סיקור מיוחד: