פרשת שרה נתניהו מסרבת לדעוך: רעיית ראש הממשלה הגישה לבית משפט השלום בירושלים תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד העיתון "מעריב", עורכו הראשי יואב צור והעיתונאי בן כספית, בגין פרסום על פיטורי הגנן של בית ראש הממשלה. במקביל הגישה נתניהו תלונה למועצת העיתונות נגד "ידיעות אחרונות" בגין הפרסום החריג של תביעת העוזרת ליליאן פרץ.
שרה נתניהו, טוענת באמצעות עורכי דינה כי בפרסום של מעריב ביום שישי האחרון נכתב, שעם כניסת הזוג נתניהו לבית ראש הממשלה, "הודח גם החצרן, יהודי מבוגר בן למעלה מ-70, אב שכול שהיה מגרף את העלים היבשים ועוסק בעבודת גננות אלמנטרית תמורת פחות משכר מינימום".
נתניהו טענה בתגובה לפרסום כי, "בידיעה השקרית אין שמץ של אמת. הגנן שעבד בבית ראש הממשלה מעולם לא פוטר על-ידי, והוא ממשיך לעבוד בעבודתו כגנן כפי שעבד מימים ימימה".
"לא טרחו לבקש תגובה"
עוד טוענת נתניהו שעיתון מעריב לא טרח לבקש את תגובתה לפני הפרסום, ובכך ניסו העיתון וכספית לפעול בזדון בכדי להשפילה וכדי ליצור לה תדמית של אישה חסרת רגישות, המתעמרת בחלשים, מתאכזרת לגנן ותיק ומפטרת אב שכול מתפקידו ללא כל סיבה". בנוסף לפיצוי תובעת נתניהו כי "מעריב" יפרסם גם תיקון והתנצלות בולטים.
מ"מעריב" נמסר בתגובה לפרסום, "טרם התקבל כתב התביעה. לכשנקבלו, נגיב בבית המשפט". בתלונה שהגישה שרה נתניהו לנשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, נאמר כי התביעה שהגישה נגדה העוזרת ליליאן פרץ לבית הדין לעבודה פורסמה באופן הנוגד את כללי האתיקה. זאת, משום שניתנה לה בולטות גדולה וחריגה, והעיתון לא טרח לבקש את תגובתה לפני הפרסום.
"התנהגות העיתון חמורה שבעתיים", נאמר בתלונתה של נתניהו, "משום שמדובר ברעיית ראש הממשלה, וניתן היה לקבל בנקל את תגובתה. התנהגות העיתון והכתב צח שיפצן מנוגדת לחלוטין ל-3 כללים מפורשים בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות: העיתון והכתב הפרו את הכלל המחייב מתן אפשרות לפרסום הוגן של עמדת נתבע; הפרו את הכלל המחייב בדיקת עובדות לפני פרסום ידיעה; והפרו את הכלל האוסר פגיעה בפרטיות ובשם הטוב בלי פרסום הוגן של תגובה".