לקראת שינוי דרמטי בדין הפלילי בישראל: הוועדה הציבורית לבחינת עבירות המתה בראשות הפרופ' מרדכי קרמניצר, שמינה שר המשפטים הקודם דניאל פרידמן במאי 2007, פרסמה היום את הדו"ח הסופי שיוגש לשר המשפטים, יעקב נאמן. בדו"ח הסופי מציעה הוועדה לבצע שינוי דרמטי במדרג עבירות ההמתה בחוק העונשין ובמקום שלוש דרגות כיום - רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות - לחוקק שש דרגות שונות של המתה. השר נאמן מתכוון לאמץ את המלצות הדו"ח, ולהוביל, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מהלך הצפוי להפוך את ההמלצות להצעת חוק שתונח על שולחן הממשלה והכנסת.
לפי הצעת הוועדה, עבירת הרצח - שהעונש בגינה כיום הוא מאסר עולם חובה - תפוצל לשניים: רצח רגיל - שהעונש המירבי עליו יהיה מאסר עולם; ורצח בנסיבות מחמירות - שבגינו יוטל מאסר עולם חובה. רוב חברי הצוות החליטו כי לא רק כוונה להמית אלא גם אדישות למוות תשמש מחשבה פלילית מספקת לצורך ביצוע רצח. רצח בנסיבות מחמירות ידרוש יסוד של תכנון או שקילה וגיבוש החלטה להמית.
במקום עבירת ההריגה - שלפי המצב החוקי כיום העונש בגינה הוא 20 שנות מאסר - יחוקקו שתי עבירות: המתה באחריות מופחתת - שהעונש בגינה יהיה 15-20 שנה; והמתה בקלות דעת - שהעונש בגינה יהיה 9 שנות מאסר. לצד גרימת מוות ברשלנות - שהעונש בגינה כיום הוא עד 3 שנות מאסר - תחוקק עבירה נוספת, חמורה יותר - גרימת מוות ברשלנות רבתי, שתהווה דרגת ביניים בין המתה בקלות דעת לגרימת מוות ברשלנות.
סעיף המתת חסד
עוד מציעה הוועדה להוסיף לחוק העונשין עבירה של "המתה בעקבות בקשת הקורבן". לפי ההצעה, העבירה שתהיה בעלת אחריות מופחתת, קובעת כי במקרים בהם אדם המית את הקורבן בעקבות בקשה מפורשת, חופשית ושקולה שלו, עקב מצב רפואי קשה שלא ניתן להקלה באופן סביר, הוא יהיה צפוי לעונש של 5 שנות מאסר בלבד.
יצוין כי בישראל קיים חוק המאפשר לכבד את רצונו של חולה הנוטה למות, שלא לקבל טיפול רפואי מאריך חיים. אולם, להבדיל מענייננו, חוק החולה הנוטה למות מאפשר הימנעות מטיפול, ולא המתה אקטיבית.
| המצב כיום | הרפורמה הצפויה | ||
| עבירה | עונש | עבירה | עונש |
| רצח | מאסר עולם חובה | רצח בנסיבות מחמירות | מאסר עולם חובה |
| רצח רגיל | מרבי: מאסר עולם | ||
| הריגה | 20 שנה | המתה באחריות מופחתת | 15-20 שנה |
| המתה בקלות דעת | 9 שנים | ||
| גרימת מוות ברשלנות | עד 3 שנות מאסר | גרימת מוות ברשלנות רבתי | לא נקבע |
| גרימת מוות ברשלנות | לא נקבע |
רצח מתוך אדישות?
מחלוקת מרכזית בין חברי הוועדה נגעה ליסוד הנפשי הנדרש בעבירת רצח בסיסית: בעוד שרוב חברי הוועדה סברו, כאמור, כי היסוד הנפשי בעבירת הרצח צריך לכלול גם אדישות לאפשרות של גרימת התוצאה הקטלנית, סברו נציגי הסנגוריה הציבורית בוועדה, ד"ר יואב ספיר ועו"ד קארין מרידור, כי יסוד נפשי של אדישות לאפשרות של גרימת התוצאה הקטלנית, לא יוכל להביא להרשעה ברצח מדרגה בסיסית. "המתה שלא בכוונה, מתוך אדישות לתוצאה הקטלנית, היא ללא ספק חמורה. ואולם, אין להתעלם מהאבחנה המוסרית בין יסוד 'הכוונה' ליסוד ה'אדישות'. אדם המתכוון לגרום למותו של אחר רוצה בתוצאת המוות. לעומתו, אדם האדיש לתוצאה אינו רוצה, ואינו 'לא רוצה' בה, והמוות הוא בבחינת תוצאת לוואי של מעשיו", הסבירו ספיר ומרידור את עמדתם.
לאור המחלוקת בין חברי הוועדה באשר ליסוד הנפשי הנדרש לעבירת הרצח הבסיסית, מציגה הוועדה שני מודלים. מודל הרוב, שעל-פיו עבירת הרצח הבסיסית תכלול יסוד נפשי של אדישות ושל כוונה, ועבירת הרצח בנסיבות מחמירות תכלול נסיבה מחמירה של תכנון או הליך משמעותי של גיבוש החלטה להמית. על-פי מודל המיעוט בוועדה, הכוונה הנדרשת בשתי עבירות הרצח, הבסיסית והמוחמרת, תהיה כוונה ממשית.
ועדת קרמניצר מונתה לפני ארבע שנים על ידי שר המשפטים הקודם פרידמן, במטרה להוסיף דרגות לעבירות ההמתה, בדומה למקובל בארה"ב - שם מחולקות עבירות הרצח וההריגה לדרגות חומרה שונות. המצב המשפטי השורר כיום הביא לא אחת לביקורת ציבורית על בתי המשפט, בטענה שהם לא ממצים את הדין עם מורשעים בהמתה.
המקרה הבולט ביותר לביקורת הזו בעת האחרונה היה זה שבו היכו למוות שלושה צעירים מג'לג'וליה, ג'מיל עדס (25), עבד אל-רחמן עדס (21) וקטין בן 17, את אריק קרפ בן ה-59 בחוף תל-ברוך בת"א לפני כשנתיים. לאור העובדה שתקיפתו האכזרית של קרפ הסתיימה, כשהוא עזב את זירת האירוע בכוחות עצמו וכיוון שהנאשמים לא רדפו אחריו, הרשיע אותם בית המשפט בהריגה, ולא ברצח. במידה ותקבל הכנסת את עמדת הרוב בוועדת קרמניצר, יוכלו בעתיד בתי המשפט להרשיע ברצח במקרים דומים. זאת, לאור העובדה שהצעירים שהפליאו בקרפ את מכותיהם ללא סיבה, היו, ככל הנראה, אדישים לאפשרות שהוא ימות כתוצאה ממכותיהם