שני סביליה הורשעה בהתעללות בעציר פלסטיני בעת ששירתה במשמר הגבול. ההסברים שסיפקה להשתלשלות האירועים שבשיאה הצמידה לראשו של נער בן 17 את אקדחה האישי לא סיפקו את השופטים, שגזרו עליה עונש של שלושה חודשי מאסר. היא ערערה על רוע הגזירה לבית המשפט העליון - שם הוחלט הבוקר להותיר את העונש על כנו. בריאיון מיוחד שהעניקה שעות אחר כך לעודד בן-עמי בתכנית "שש" - המשיכה סביליה לדבוק בחפותה.
האירוע המדובר התרחש ב"יום הנכבה" לפני כשנתיים, באזור מוזיאון רוקפלר שבמזרח ירושלים. סביליה, אז שוטרת במדים, התבקשה להעביר נער פלסטיני שעוכב במחסום. בדרך היא כיסתה את פניו, הידקה את האזיקים על ידיו ומשכה אותם כלפי מעלה. אחר כך בעטה בחוזקה בעכוזו ואמרה לו: "עוד עשר דקות אתה מת".
כשהגיעה עם העציר לתחנת המשטרה, שלפה סביליה את אקדחה האישי - שהיה ריק ממחסנית - דרכה אותו, ואז הצמידה אותו לראשו של הפלסטיני בעודה סופרת לאחור. תחינותיו של הצעיר המבוהל לא הרתיעו אותה, והיא לחצה על ההדק וקראה "מוות לערבים" ו"כל הערבים זונות". מסכת האלימות הסתיימה באגרופים ובסטירות.
"עשיתי טעות - אני אשלם עליה"
בריאיון שהעניקה, הביעה סביליה אכזבה עמוקה מהכרעתו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. "כששמעתי את גזר הדין, ציפיתי שלא יתנו לי מאסר בפועל", היא אמרה - תוך שהביעה ביטחון בכך שרבים מעניקים לה גיבוי. "לפי דעתי ולפי מה שהבנתי, חצי מעם ישראל לא חושב שמגיע על עבירה כזאת מאסר בפועל".
כשנשאלה על הנסיבות שהביאו אותה לנקוט יחס כה אלים כלפי צעיר, התקשתה סביליה לספק תשובה. "דבר הוביל לדבר", היא סיפרה. "לקחנו את העצור ופשוט הגיעו מים עד נפש. אפשר להשליך את זה גם להפך: אנחנו עמדנו במחסום, לבחור היו שלושה נפצים מאולתרים. אנחנו לא עשינו לו כלום כמו שהוא לא עשה לי כלום אישית, ודבר הוביל לדבר".
לקראת סיום השיחה עמה, ביקשה סביליה להעביר "מסר חד וברור" לשוטרי משמר הגבול שמלאכתם דומה לזו שהוטלה עליה בימי שירותה. "לפני כל מעשה שהם עושים - שיחשבו אם זה שווה את זה או לא שווה את זה, שיהיו מחושבים. אני יודעת מה שאני עשיתי וכל אחד אדון לעצמו". היא הביעה חרטה על האירועים: "אני מתחרטת, זה לא אישי מה שקרה לו. לא הכרתי אותו וזה לא אישי. עשיתי טעות, אני אשלם עליה וממשיכים הלאה את החיים".