פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד רות דוד, והתובעת במשפט נגד חיים רמון, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר הגישו היום עתירה לבג"צ בבקשה לבטל את המסקנות וההמלצות האישיות נגדן, שפורסמו בדוח מבקר המדינה.
מבקר המדינה טען בדוח החריף כי השתיים לא העבירו מספר שיחות שנקלטו בהאזנת סתר לעיון ההגנה. בעניינה של דוד, המבקר מתח ביקורת חמורה על תפקודה וקבע שהיא לא לקחה בחשבון את כל השיקולים לפני שהחליטה להגיש כתב אישום נגד רמון. שתי עורכות הדין טוענות מצידן כי הן לא העבירו אותן משום שלא ידעו על קיומן, וכי מיד לאחר שדבר קיומן נודע להן ונדבק על ידן - הן כן הועברו.
בעתירתן מבקשות עו"ד דוד וסגל-אנטלר, לבטל את וההמלצות האישיות, אותן כינו "פוגעניות", וכן תקפו את היועץ המשפטי לממשלה: "המבקר חרג במקרה זה אפילו מן המסגרת של דוח ביקורת רגיל", הן כתבו בעתירה. "הוא נהג כבית משפט או ועדת חקירה, תוך שהוא קבע מסקנות הפוגעות בשמן הטוב של העותרות ובמוניטין המקצועי שלהן, מבלי שאיפשר להן את זכות החקירה הנגדית, ומבלי שאיפשר להן זכות שימוע כראוי".
המבקר על פרשת רמון: "רשלנות ממשית"
היום פרסם מבקר המדינה את חוות הדעת על תפקודן של המשטרה והפרקליטות בנוגע להאזנות הסתר שבוצעו בשנת 2006 במסגרת החקירה הפלילית נגד השר לשעבר חיים רמון. בדוח שהועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו וליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, סקר המבקר את הליכי ההסדרה של האזנות הסתר בישראל ואת יישום הנורמות בתחום זה בידי רשויות האכיפה.
בבדיקה נמצא כי במהלך השנים האחרונות היו ליקויים בעבודת גופי האכיפה בנושא האזנות הסתר, שמקורם בהיעדר כללים ברורים לביצוע ההאזנות ולשימוש בתוצריהן וכן באי-יישומם של כללים קיימים. "נושא זה הוסדר באופן הדרגתי במהלך השנים ורק לאחרונה הוסדר באורח מקיף, ההולם את חשיבותו ואת רגישותו", נכתב בחוות הדעת.
בפרק שהוקדש לפרשת רמון ציין המבקר כי נמצאו ליקויים משמעותיים אשר גרמו לתקלה החמורה שבעטייה לא הועברו לרמון חומרים הנוגעים למשפטו שמקורם בהאזנות סתר.
"ליקויים אלו לא נבעו מכשל מערכתי או ארגוני אלא בעיקר מכשל אישי של בעלי התפקידים שעסקו במלאכה ומאי-קיום הכללים על ידי אותם בעלי תפקידים: ראש יאח"ה לשעבר תנ"צ מירי גולן, שהשתחררה מהשירות במשטרה לאחר שנות עשייה מוצלחות בתפקידים בכירים, סנ"צ ערן קמין, ראש מפלג לשעבר ביאח"ה, פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד והתובעת במשפט רמון, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר", לשון חוות הדעת.
לשקול מסקנות אישיות
לדברי המבקר, מדובר בתקלה שהיא "בגדר רשלנות ממשית אף כי לא היה בה זדון, ובגינה יש לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפי המעורבים". יחד עם זאת, חוות הדעת ממליצה ליועץ המשפטי לממשלה לבחון את עמדתו בעניין בשים לב למכלול הגורמים הרלוונטיים ולסעיפי החוק הנוגעים בדבר, לרבות היבטים הקשורים בתקופת ההתיישנות הקבועה בדיני המשמעת.
"בעת הבחינה יש להביא בחשבון שיקולים נוספים ובהם תרומתם ארוכת השנים למאבק בפשיעה ולאכיפת החוק וחלוף הזמן, ויש להתייחס למעשיו של כל אחד מהם בנפרד", צוין בחוות הדעת.