לאחר שהודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגד כתב הארץ אורי בלאו, על החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך (מבלי כוונה לפגוע בביטחון המדינה), נחתם הסדר טיעון בין העיתונאי לפרקליטות, במסגרתו יודה בלאו במיוחס לו וירצה ארבעה חודשי שירות.
היום הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב האישום נגד בלאו. הסדר הטיעון נחתם הבוקר לאחר משא ומתן אינטנסיבי עליו דווח לראשונה בחדשות 2, בין פרקליטיו של בלאו, עורכי הדין מיבי מוזר, טלי ליבליך וז'ק חן לבין התובעת עו"ד דסי פורר. פרקליט המדינה עו"ד משה לדור ליווה את המגעים להסדר הטיעון לאורך כל הדרך.
"בלאו הפר את התחייבותו למדינה"
לפני חודשיים, חצי שנה אחרי כניסתה לכלא של ענת קם, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין על ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בלאו. בהודעת פרקליטות המדינה דאז נמסר כי הכרעת היועץ המשפטי התקבלה לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם "הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת".
עם זאת, הסביר היועץ וינשטיין כי מדובר במקרה קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנהלותו של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחויבת המציאות. "בלאו החזיק, ביודעין ובאופן בלתי-מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים "סודיים" ו"סודיים ביותר", שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי החיילת ענת קם, והפר את חובתו - ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה - לחדול מלהחזיק בהם", נמסר אז מהפרקליטות.
בפרקליטות המדינה אמרו אז עוד כי פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים היה עצום. חשיפתם של המסמכים לידי גורמים עוינים הייתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל.
תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. מסמכים אלו הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה.
היועץ המשפטי לממשלה הגיע למסקנה כי בין החזקתם של מסמכים מבצעיים אלה, בוודאי שבהיקף ובכמות שבה מדובר ובהתחשב במהותם, לבין "איסוף עיתונאי למטרות פרסום בתום לב" - אין דבר וחצי דבר.
בהסכם שגובש עם בלאו בעבר הובטחה לו חסינות מלאה מפני נקיטת הליכים כלפיו לגבי המסמכים אותם ימסור, לרבות הבטחה כי לא ייחקר כחשוד ולא יישאל אודות מקורותיו, וכי המסמכים לא ישמשו כראיה בהליך פלילי נגד מי שהדליף אותם. עם זאת, בפרקליטות טענו כי בלאו לא עמד בהסדר זה.
מספר חודשים מאוחר יותר, כאשר התגלתה זהות המדליפה, ענת קם, התברר גם היקף גניבת המסמכים, וכן התברר שקם העבירה לבלאו כ- 1800 מסמכים מתוך המסמכים הצבאיים שגנבה - ולא 50 מסמכים בלבד.
המדינה טוענת כי ממצאי חקירת ענת קם הובילו למסקנה כי בלאו הפר באופן בוטה את ההסכם שנחתם עמו, ומסר רק חלק מזערי מכלל החומר המסווג הגנוב שהגיע לידיו. זאת ועוד, בלאו אף הותיר ברשותו העתקים מחמישים המסמכים אותם החזיר כביכול למדינה.