"מערכת משפט צריכה למנוע תמריץ להימלטות בפרט": בית המשפט העליון קיבל היום (ה') את ערעור המדינה בנוגע לאורך מאסרו של משה בן-איבגי, שהורשע ברצח נהג המונית דרק רוט. בעבר הוחלט כי מאסרו של בן איבגי יקוצר בשל תקופת מעצרו בארגנטינה - אליה נמלט במהלך אחת מחופשותיו מהכלא - אך העליון קבע כי "אין הצדקה לניכוי ימי המעצר המקביל".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
העליון ביטל את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, וקבע כי ממאסרו של בן-איבגי ינוכו רק 29 ימים, בהם היה במעצר בארגנטינה לקראת הסגרתו חזרה לישראל. תאריך שחרורו הצפוי של בן-איבגי מהכלא לאור ההחלטה הוא אוקטובר 2018. שופטי העליון - נעם סולברג, יורם דנציגר ויצחק עמית - הדגישו בפסיקתם כי "מערכת משפט צריכה לשקוד על ענישה הולמת בכלל, ועל מניעת תמריץ להימלטות בפרט. ענישה הולמת מחייבת בדרך כלל צבירת עונשים; חפיפתם היא היוצאת מן הכלל".
בן-איבגי הורשע בשנת 1994, בהיותו בן 14, ברצח נהג המונית דרק רוט ז"ל, יחד עם שותפו לרצח ארבל אלוני. השניים נידונו ל-16 שנות מאסר. בן-איבגי ואלוני ניצלו את אחת מחופשותיהם כדי לשדוד חנות מכולת בהרצליה, והשניים אף ניסו לשדוד בית עסק נוסף. במאי 2000 הורשע בן-איבגי בשוד מזוין בחבורה, ניסיון לשוד מזוין בחבורה, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי משפט, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר במצטבר לעונש המאסר בגין הרצח.
הוסגר חזרה לישראל בתום מאבק משפטי
אך בן-איבגי לא נשאר בכלא על מנת לרצות את העונש: במהלך חופשה מהכלא, שאושרה לו בניגוד לעמדת המדינה, נמלט בן-איבגי מישראל והצליח להיכנס לארגנטינה באמצעות דרכון מזויף. בתום עבודה מאומצת ומשותפת של המשטרה, נציג המשטרה בדרום אמריקה והרשויות בארגנטינה, הוא אותר ונעצר שם כעבור מספר חודשים, גם בגין עבירות אחרות שביצע על אדמת ארגנטינה.
לאחר מאבק משפטי ארוך, הוסגר בן-איבגי חזרה לישראל בנובמבר 2013 בגין עבירות השוד. עם זאת, ארגנטינה לא הסכימה להסגיר את בן-איבגי בגין הרצח, מכיוון שגיל האחריות הפלילית בארגנטינה הוא 16.
עם חזרתו לארץ, בן-איבגי עתר לבית המשפט בדרישה לנכות מתקופת מאסרו בישראל את כל הימים בהם היה נתון במעצר בארגנטינה, ובית המשפט בבאר-שבע קיבל את עתירתו. המחלקה הבינלאומית ביקשה לערער על ההחלטה וטענה כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי, שכן הוא אינו עולה בקנה אחד עם הפרשנות המילולית והתכליתית הראויה ואינו עומד במבחן הסבירות.