איוון מנדוזה ביקש להתראיין, היה לו מסר שהיה לו חשוב להעביר לילדים שאימא שלהם היא אישה מוכה. "אתם, הילדים, לא יכולים לתקן את ההורים שלכם, אבל אתם יכולים לגרום להם להתבייש בעצמם, ושהם יראו את הטעות שלהם, ושהם יעשו את השינוי. תראו מה קרה לי כי לא סיפרתי כלום. אימא שלי הרגה את אבא שלי, כי לא סיפרתי כלום. רק הגנתי. זה לא מספיק. זה לא מספיק", מתוודה איוון.
כבר שנה וחמישה חודשים מאז מה שהם קוראים "המקרה", אימא שלו לא בבית. בדירה באילת נשארו הוא, ושתי האחיות שלו. כל המשפחה המורחבת בארגנטינה. בארץ אין להם בעצם אף אחד."הכי קשה זה ההרגשה שאנחנו לבד לגמרי. אנחנו לבד, כי ככה זה, זה שלושה אחים שנשארו לבד, זהו. נטו", מספר איוון.
זה לא אחד מאותם סיפורים שמתחילים במשפחה מאושרת. משפחת מנדוזה אף פעם לא הייתה מאושרת. ליליאנה וארנסטו הכירו בארגנטינה כשהיו בני 16. בגיל 17 כבר נולד איוון. "בתוך הבית תמיד הייתה אלימות. תמיד. תמיד, תמיד, מילולית, גופנית. תמיד. מהצד של אבא שלי לאימא שלי. פעמיים-שלוש היא עזבה ואז הוא ישר התחרפן והלך להביא אותה והתחנן, והתחנן", משחזר איוון,
"אימא שלי הייתה מאוהבת בו. אימא שלי אהבה אותו כל החיים. זה היה הראשון של החיים שלה
והגבר היחיד. הקימו משפחה ביחד. אנחנו מדברים פה על 24 שנה ביחד. הייתה לה תקווה, אני חושב,
שהוא יום אחד ישתנה והמצב ישתפר", מגלה איוון.
"לא האמנתי שאבא שלי מת"
הרצח אירע בספטמבר בשנה שעברה. המשפחה חזרה מברית מילה, כולם היו קצת שיכורים. התפתח ריב. עוד ריב בין ארנסטו לליליאנה. ליליאנה, שעבדה כמאבטחת, ניגשת לחדר, לוקחת את האקדח שלה, ויורה בארנסטו ירייה אחת.
איוון מספר על ליל הרצח: "ישר התחלתי לבכות, כי לא ידעתי מה הולך. אני לא האמנתי שאבא שלי מת. זה לא היה אפשרות בראש לי שאבא שלי מת. זאת לא הייתה אפשרות. אני אפילו הייתי מאמין שאבא שלי, איש ברזל, שהוא יכול לספוג אפילו חמישה כדורים, ושהוא לא מת".
"הוא היה כדורגלן. היה לו גוף חטוב, שרירים. אבל אין, זה קורה רק בסרטים שלא מתים", מסביר איוון. "אומרים שאימא שלי רצחה את אבא שלי. אני מוכן להתערב שאם מחזירים את אימא שלי אחורה, היא לא עושה את אותו הדבר".
"היה אבא טוב, אבל לא בעל טוב"
הם עלו לפני שמונה שנים מארגנטינה. הסיבה העיקרית שבגללה באו ארצה הייתהשארנסטו, שהיה כדורגלן מקצועי, התמכר לסמים והידרדר לפשע. כאן, קיוו, אולי ייגמל, אולי ישנה את דרכו.
"אם את שואלת אותי איזה מין אבא הוא היה, ברוך השם, אף פעם לא היה חסר לי כלום. אני תמיד אוהב אותו. תמיד. תמיד אני אוהב אותו, ולמרות כל הטעויות שלו אני אסלח לו. אני סולח לו. סלחתי לו כבר אבל הוא היה אבא טוב. אבא טוב. אבא טוב הוא בן-אדם טוב גם, אבל בעל טוב, הוא לא היה. הוא לא היה בעל טוב", אומר איוון.
איוון מוסיף: "בתוך הלב שלי תמיד יהיה מקום בשביל הכעס בשבילה. אני לא מצדיק אותה. ממש לא, אבל אני הכי מבין אותה. אני הבן-אדם היחיד שמבין אותה. אין כמוני מי שמבין אותה בעולם. אין כמוני מי שמבין אותה בעולם".
השבוע גזרו השופטים את עונשה של ליליאנה - 10 שנים בכלא. "אפילו שנה זה הרבה זמן, בלי אימא. זה קשה. בטח שזה קשה. בייחוד שאיבדנו גם את אבא, אז זה קשה פי שתיים, כי איבדנו את שניהם במכה".