האם מסמך שנכתב כבקשה אחרונה של אדם לפני מותו יכול להיחשב כצוואה, גם אם לא נעשה על פי הכללים המקובלים? בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב החליט לקבל את דרישת המנוחה ולהוריש את כל רכושה לחברותיה, למרות התנגדותם של בני המשפחה שנושלו מהירושה.
מחלה קשה שממנה סבלה המנוחה, הביאה אותה לשלוח יד בנפשה. לפני ששלחה ידה בנפשה, כתבה האישה מכתב ארוך ובו הנחיות ברורות כיצד לנהוג אחרי מותה ויותר מכך, כיצד לחלק את רכושה. האישה, שחשה חוסר התעניינות מצד ילדיה ואחיה, הורתה בכתב ידה להוריש את כל רכושה לשתי חברותיה.
הילדים נושלו מהירושה והתבקשו לשלם את הוצאות המשפט
"אבקש לא להתאבל עלי ולא לשבת שבעה. לא להודיע לילדיי, לאחי או לאחותי, שבכל מקרה לא מתעניינים בי או במה שקורה איתי - למרות שעזרתי לאחותי", רשמה האישה במכתבה. כשאחי היה בבית החולים ביקרתי אותו, אך לבסוף אין התעניינות מצדו".
חברותיה של האישה מצאו את המכתב לאחר מותה והעבירו אותו לידי הרשם לענייני ירושות כדי להוציא לפועל את הנחיותיה. ילדיה של האישה מיהרו להגיש התנגדות למהלך בטענה המסמך אינו עונה על הדרישות הטכניות שנקבעו בחוק לפיו: "צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו".
למרות טענות ילדיה להוכיח כי כתב היד אינו שייך לאמם, והטענות על כך שהתאריך אינו מופיע על כל אחד מעמודי המכתב, השופט נפתלי שילה החליט לקבל את בקשת המנוחה ואף הטיל על ילדיה לשלם הוצאות משפט בסכום של 10,000 שקלים.
רוצים לקבל עדכונים חמים לפייסבוק שלכם? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק