לאחר פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי מכשיר ה"ינשוף" יוחזר לשימוש, ואף החמיר את רף המינימום לנהג שיכור, הכנו לכם מדריך שיעשה סדר בכל הבלגן - כל מה שרציתם לדעת על נהיגה בשכרות ועל איך לנהוג באופן בטוח ולא להיעצר על ידי המשטרה.
מה הוחלט בפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים אתמול?
שופט בית המשפט קבע כי מעתה, כל אדם שבדמו יימצא ריכוז של מעל ל-290 מיקרוגרם של אלכוהול יוגש נגדו כתב אישום בגין שכרות, וזאת בהשוואה ל-400 מיקרוגרם שהיו נהוגים עד כה. בשמונת החודשים האחרונים עמד השימוש במכשיר ה"ינשוף" בסימן שאלה, לאחר שעלו טענות כי הוא אינו מדויק. יש לציין כי על פי החוק נחשב שיכור כל אדם שנוהג כשבדמו ריכוז של למעלה מ-240 מיקרוגרם אלכוהול.
כמה כוסות של אלכוהול אפשר לצרוך לפני נהיגה?
ברמת העיקרון, לא מומלץ לצרוך אלכוהול בכלל לפני נהיגה, אך כדי לעמוד בתקנות החוק 290 מיקרוגרם שקולים לכשתי כוסות בירה בנפח של שליש ליטר כל אחת, שתי כוסות יין או שני "שוטים" של וודקה.
האם כל אחד יכול לשתות את אותה הכמות?
לא. מדובר בהערכה של כמות ממוצעת שמשתנה בהתאם למשקלו של האדם ופרמטרים פיזיולוגיים נוספים שמשפיעים על ספיגת האלכוהול בדם, כמו למשל הגיל, המזון שאכל האדם בזמן ששתה, כמות השומנים בדם, רמת הלחץ הנפשי, חילוף החומרים ועוד.
שתיתי שלוש בירות ואני מרגיש פיכח לגמרי. מותר לי לנהוג?
ממש לא. גם מי שחושב שהוא לא השתכר עשוי לגלות בבדיקת ה"ינשוף" כי הוא למעשה שיכור. לכן, מומלץ שלא לקחת סיכון ובכך גם להגביר את הביטחון בכביש.
נתפסתי עם כמות אלכוהול מעל המותר ואני מוכן להעיד במכונת אמת שלא שתיתי מעל למותר. מה עושים?
עו"ד ערן בן עמי, מומחה לדיני תעבורה, המליץ היום בעיתון ידיעות אחרונות שאם נמצאתם שיכורים בבדיקת ינשוף ואתם בטוחים כי מדובר בטעות, עליכם לגשת לחדר המיון הקרוב כדי לערוך בדיקת דם פרטית שמחירה 60 שקלים. בדיקה זו מקובלת על בית המשפט ויכולה לחסוך לכם אחרי זה עונש כבד. עם זאת, חשוב לערוך את הבדיקה באופן מידי.
מה נהוג במקומות אחרים בעולם?
כל מדינה מגדירה רמות שונות של אלכוהול שמותרות להתגלות בדמו של נהג בזמן נהיגה. מדינות מסוימות מחמירות יותר בעוד שאחרות מקלות. בבלגיה, למשל, מחמירים בתי המשפט גם על כמות אלכוהול מזערית. במספר מדינות בארצות הברית, לעומת זאת, נהוגים כללים מקלים הרבה יותר מאשר בישראל.
ביהמ"ש: הינשוף אמין וראוי
אתמול בבוקר קבעו שופטי ביהמ"ש כי רף האכיפה של מכשיר ה"ינשוף" יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, ולא 400 מק"ג כפי שקבע בית המשפט לתעבורה בירושלים בתחילת השנה.
השופטים נעם סולברג, ד"ר יגאל מרזל ודוד מינץ, ציינו בפסק-דינם, כי "הינשוף אמנם לא נקלט בישראל בדרך המלך, אלא בדרך חתחתים. תוך כדי הפעלה, 'על הדרך', נעשו תיקונים על מנת להכשירו מבחינה מקצועית, מדעית ומשפטית",. יחד עם זאת, הוסיפו כי "המכשיר אמין, חוקי וראוי לשמש לאכיפה בפלילים בתחום שאליו נועד".
על-פי החוק, ריכוז של 240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף - ריכוז הנמדד באמצעות מכשיר ה"ינשוף" - הוא רף השכרות בישראל. בעבר, מטעמים מעשיים, קבעה משטרת ישראל רף העמדה לדין של 255 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
עמותת "אור ירוק" בירכה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. "בית המשפט קבע שוב באופן חד משמעי כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין וכי לא הייתה הצדקה לקביעת רף של 400 מק"ג", אמרו בעמותה.
בתחילת השנה הועלה רף האלכוהול ל-400 מק"ג במקום 255 מק"ג
בראשית השנה, במסגרת דיון באישומים שהוגשו נגד הנהגת עינת עוזרי שבדמה נמדדו 315 מק"ג אלכוהול, ביטל בית המשפט לתעבורה בירושלים את הרף המשטרתי. השופטים יוסף ריבלין, אברהם טננבוים ואביטל חן, זיכו את עוזרי וקבעו כי סף האכיפה יוגבה, כך שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה, תאפשר העמדה לדין בגין נהיגה בשכרות.
נקבע אז, כי למרות שלמכשיר ה"ינשוף" עומדת חזקה כי הוא אמין, הרי שבשל מספר עניינים מדעיים הקשורים באופן פעולתו ובאופן כיולו - בהם ספק לגבי מידת הדיוק של בלוני הכיול בהם עושה המשטרה שימוש, פערי מדידה בין גלאים פנימיים במכשיר עצמו וסטיות תקן הקיימים לכאורה בכל מדידה של חומרים כימיים - יש מקום לקחת "שולי בטחון" רחבים במדידה, המבטאים את אי-הוודאות בבדיקות הנעשות.
שופטי התעבורה אף המליצו למשטרה לבצע שורה של שינויים בכל הנוגע לשימוש ב"ינשוף". בין היתר, קבע בית המשפט שמכשירי ה"ינשוף" ייבדקו לפני כל יציאה לשטח ואם יתברר בבדיקה שהמכשיר אינו תקין יהיה על המשטרה לבטל את כל הדו"חות שנרשמו בהסתמך עליו; על המשטרה לנהל יומן של בדיקות המכשיר בתחנה; בדיקות הכיול התקופתיות של ה"ינשוף" יבוצעו בתדירות של כל שישה חודשים לפחות; בנוסף, המליצו השופטים לשנות את הוראות ההפעלה של "הינשוף", כדי לוודא שהנבדק אינו מגהק במהלך הבדיקה.
המדינה, באמצעות הפרקליטות הפלילית במחוז ירושלים, ערערה על פסק-הדין בטענה, כי "מקדמי הביטחון" שקבע בית המשפט לתעבורה מחמירים מדי ואין להם הצדקה מדעית ועובדתית. הפרקליטות ציינה אז, כי רף האכיפה הראוי צריך לעמוד על 290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.
המחוזי יישר קו עם המדינה
הבוקר, כאמור, קיבל ביהמ"ש המחוזי את ערעור המדינה וקבע כי לא הייתה הצדקה לקבוע רף מחמיר של 400 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, על מנת למדוד מעבר לספק סביר את אמת המידה של 240 מק"ג הקבועה בדין. "רף אכיפה שכזה מסכל אכיפה ראויה של האיסור על נהיגה בשכרות, מן הרעות החולות והמסוכנות שבמקומותינו", כתבו השופטים.
השופטים ציינו עוד, כי בית המשפט לתעבורה צדק כשקבע כי עומדת למכשיר ה"ינשוף" חזקה שהוא אמין, בין היתר נוכח הפעלתו במדינות רבות בעולם וקבלתו על-ידי בתי-משפט בעולם. עוד צוין, בשל אי-דיוק בלוני הכיול, יש מקום לשולי בטחון המבטאים טעות אפשרית בבדיקה, וכי יש להעמיד שיעור זה על 7% מתוצאות הבדיקה.
בנוסף, קבע בית המשפט, כי ראוי לפעול על פי כל המלצות בית המשפט לתעבורה בעניין השימוש במכשיר ה"ינשוף".
עם זאת, ביטל בית המשפט המחוזי את קביעות ביהמ"ש לתעבורה בנוגע לפערים בין הגלאים שבמכשיר וכן סטיות במדידה של חומרים כימיים וציין, כי לא היה בהם די כדי להצדיק הגדלת "שולי הביטחון" של השימוש במכשיר ה"ינשוף". לבסוף, קיבל בית המשפט המחוזי את רף האכיפה עליו המליצה המדינה בערעור - 290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף - במקום הרף הקודם של 255 מק"ג.
באשר לזיכוייה של הנאשמת, עוזרי, נקבע כי יש להחזיר את התיק לדיון מחדש בבית המשפט לתעבורה.
עו"ד רונן יצחק, מפרקליטות מחוז ירושלים, שטיפל בתיק, מסר בתגובה: "פסק הדין משליך כעת על כ-10,000 תיקים שתלויים ועומדים והמתינו להכרעה בתיק הזה, בהם נמצאה אצל נהגים כמות אלכוהול בין 290 מק"ג ל-400 מק"ג לליטר אוויר נשוף. הרף שנקבע מאפשר את הגשת כתבי האישום בגין נהיגה בשכרות נגד הנהגים הללו, ובכולם, כך נראה כעת, ניתן יהיה להגיע להרשעה. פסק הדין נותן רוח גבית מאוד חזקה למאמצים במלחמה בתאונות הדרכים ומפחית את הסיכון לתאונות דרכים בצורה דרמטית".