מדינת ישראל נגד הרב הראשי לשעבר: פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה לביהמ״ש המחוזי בעיר כתב אישום נגד הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, המייחס לו ביצוע עבירות שוחד, מרמה ואחרות בעת שכיהן בתפקידו. כתב האישום הוגש היום (שלישי) לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דחה את הטענות שהעלו באי כוחו של הרב מצגר במהלך השימוע.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בכתב האישום, אשר הוגש באמצעות עורכי הדין דניאל ויטמן, אילה גלברד-יעקב ושני טביב, נטען כי הרב מצגר ביצע לכאורה במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל, עבירות רבות ובהן קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.
במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב לכאורה סכומי שוחד בסך כולל של כ-8 מיליון שקלים - ומתוכם נטל לכאורה לכיסו סך של כ-5 מיליון שקלים. במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות.
הרב מואשם בקבלת טובות הנאה ושוחד במיליוני שקלים
כתב האישום כולל חמש פרשות עיקריות בהן מואשם הרב מצגר. האישום הראשון עוסק ב"פרשת הגיורים", במסגרתו נאשם הרב מצגר כי קיבל לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר ומכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות.
האישום השני עוסק בפרשת "אשכול העמותות", ובו נאשם הרב מצגר כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל יחד עם נהגו אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות. זאת תוך הונאת התורמים שלא ידעו שחלק נכבד מכספי תרומתם יועבר לכיסיהם הפרטיים של מצגר ונהגו אייזנשטט, כאשר האחרון מקבל כ-30-40 אחוזים מהסכום שקיבל מצגר.
האישום השלישי עוסק בקבלת טובות הנאה שיטתית ע"י הרב מצגר במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. לפי כתב האישום, בין השנים 2003-2013, קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי - הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שאותם ערכו נותני טובות ההנאה.
אישום נוסף נוגע לישיבת "אש התורה", בו נאשם מצגר בגניבה בידי מורשה. הרב מצגר נאשם כי גייס יחד עם נהגו אייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת "תפארת צבי" בת"א בו מכהן מצגר כרב הקהילה. אחת התרומות בסך 28 אלף דולר ניתנה לידי אייזנשטט, אשר העבירה לרב מצגר, והיא חולקה בין שניהם, מבלי שהועברה כתרומה לישיבה.
הרב קיבל תשלומים על אירועים בהם השתתף מתוקף תפקידו
באישום החמישי נאשם הרב מצגר בכך, שבשנת 2009 ערך טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה לטקס רב רושם שקיים, קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בסך 70 אלף דולר.
האישום השישי עוסק בעבירות המס, ובו נטען כי במהלך כהונתו כרב הראשי, נהג הרב מצגר שלא להעביר לרואה החשבון שלו נתונים אודות הכנסותיו המפורטות בחמשת האישומים הראשונים, הכנסות בסך מיליוני שקלים שלא הפקיד לחשבונו, וזאת במזיד ומתוך כוונה להעלים הכנסות.
באישום השביעי נאשם הרב מצגר בהלבנת הון, כאשר דאג להסוות את ההכנסות שהפיק מעבירות המקור (לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לקבלת שוחד וקשירת קשר לקבלת דבר במרמה), כאשר דאג לקבל את הכספים באמצעות הצ'יינג' ולא באופן ישיר וכן דאג שהם יירשמו על שמם של מוטבים פיקטיביים ולא על שמו.
באישום השמיני נאשם הרב מצגר בהדחה בחקירה, לאחר שביקש לכאורה מנהגו חיים אייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לחלט כספים, חשבונות ונכסי מקרקעין של הרב מצגר, הרשומים חלקם על שם בני משפחתו, וזאת כדי להבטיח אפשרות לחלט רכוש שהושג בעבירה בתום המשפט.