החלטה דרמטית של בית המשפט העליון: ניסים חדאד, איש העסקים שהורשע בעבר באונס תינוק ובמעשה מגונה, זוכה היום (שלישי) ברוב של שני שופטים נגד אחד. חדאד, שנשלח בעבר ל-17 שנות מאסר, ייצא כעת לחופשי לאחר יותר משתי שנות מאסר. השופטים הבהירו כי אין ראיות שמוכיחות באופן חד משמעי שהפציעות שנגרמו לילד נבעו ממעשה סדום, אך ציינו כי מדובר במקרה יוצא דופן ובהחלטה קשה מבחינה אישית ורגשית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הסילופים בחוות הדעת הפתולוגית שהביאה להרשעתו של נסים חדאד בבית המשפט המחוזי נחשפו לראשונה בתחקיר של עמרי אסנהיים ששודר בחורף האחרון ב"עובדה". הכתבה חשפה בין היתר כיצד מנהל המכון הוסיף לחוות הדעת של הרופא שבדק את התינוק שורה של נתונים - כולם לרעת הנאשם - זאת מבלי שנכח כלל בבדיקה. השופטים מתחו ביקורת רבה על חקירתו של חדאד ועל הקביעות החד משמעיות של החוקרים הפתולוגיים.
"לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובעיקרי הטיעון מטעם המשיבה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל", כתב השופט סלים ג'ובראן שעמד בראש ההרכב. "תבוטל הכרעת דינו המרשיעה של בית המשפט המחוזי וייקבע כי המערער יזוכה מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום מחמת הספק". ג'ובראן הוסיף כי "אין כל ראיה ישירה הקושרת את המערער לעבירת מעשה הסדום המיוחסת לו, והרשעתו במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי מבוססת על מארג של ראיות נסיבתיות".
לקריאת ההחלטה המלאה והדרמטית לחצו כאן
השופט ציין כי "חומר הראיות הנסיבתיות במקרה שלפנינו, אינו מאפשר לבסס במידה הנדרשת את המסקנה המרשיעה, לפיה המערער ביצע מעשה סדום בפעוט בחדר הכושר. משכך, שוכנעתי כי הרשעתו של המערער בעבירות המיוחסות לו אינה יכולה להיוותר על כנה". עם זאת, ג'ובראן הבהיר כי "המקרה שלפנינו הוא קשה מנשוא. ליבי יוצא אל משפחת הפעוט, אשר נאלצה לחוות חוויה כה טראומטית, אשר מלווה ותלווה אותה במשך שנים רבות. לא ביד קלה אני מגיע למסקנה אשר משמעותה היא, למעשה, כי ככל הנראה לעולם לא נדע מה אירע לפעוט וכתוצאה ממה נגרמו חבלותיו".
"ההכרעה מייסרת ומדירת שינה"
ג'ובראן נימק את החלטתו הקשה בכך ש"נחה דעתי כי חומר הראיות במקרה שלפנינו אינו מאפשר לבסס, מעבר לספק סביר, את המסקנה לפיה המערער הוא זה שביצע בפעוט מעשה סדום ואחראי לפציעותיו. בהתאם לאמור, אציע לחבריי לבטל את הכרעת דינו המרשיעה של בית המשפט המחוזי, להורות על זיכויו של המערער מהעבירות המיוחסות לו מחמת הספק, ולהורות על שחרורו מבית המאסר לאלתר".
השופט יצחק עמית, בדעת מיעוט, סתר אותו ואמר: "גם אם אין בכל ראיה כשלעצמה כדי להביא להרשעתו של המערער, הרי שהצטברותן, אך בראש ובראשונה היעדר תרחיש חלופי סביר לקרעים שנגרמו בפי הטבעת של הפעוט, מוליכים למסקנה אפשרית אחת, היא המסקנה המרשיעה". לעומתו, השופט מני מזוז תמך בעמדת ג'ובראן ואמר: "ההכרעה בתיק זה היא מייסרת, מדירה שינה ממש, שכן חומר הראיות אינו מאפשר לנו להגיע לכדי הכרעה וודאית והחלטית באשר לאשמתו או חפותו של המערער".
"המדובר באירוע חמור, אך חריג מאוד וחסר תקדים, אשר ההרשעה בו אינה מבוססת על ראיות ישירות - אנושיות או מדעיות - לאשמתו של המערער, אלא על מסקנה מסתברת מראיות נסיבתיות, ובעיקר מכך שלמערער הייתה הזדמנות לביצוע המעשה, ומהעדרו, כנטען, של תרחיש חלופי סביר", הוסיף מזוז - שהורה גם הוא על זיכוי וביטול העונש.
ההרשעה קבעה: "אין לעבירות אח ורע"
שופטי בית המשפט המחוזי הרשיעו לפני כשנתיים וחצי את חדאד בביצוע מעשה סדום וגרימת חבלה חמורה בתינוק כבן שנה וחצי. לאחר מכן הם גזרו 17 שנות מאסר בפועל וכן שנתיים מאסר על תנאי על חדאד, שטען כל העת לחפותו.
בהחלטתם קבעו שופטי בית המשפט שאול שוחט וד"ר דפנה אבניאלי כי "העבירות בהן הורשע הנאשם והנסיבות הקשות בביצוען הן ייחודיות ואין להן אח ורע בתולדות עבירות המין במקומותינו". חדאד כפר באישומים נגדו וישב באולם הדיונים כשראשו מכוסה.
השופטים הוסיפו כי "גילו של קורבן העבירה והנזקים הגופניים שנגרמו לו וכן הנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לו צובעים את העבירות באור אפל במיוחד המחייב את קביעת הרף העליון של מתחם הענישה בגובה העונש המקסימלי הקבוע לעבירות אלה בחוק".
בנוסף קבעו אז השופטים כי חדאד ישלם להורי הפעוט פיצויים בסך 60 אלף שקלים. על פי כתב האישום לפיו הורשע חדאד, הוא ביצע מעשה סדום קשה בתינוק בחדר כושר. על פי גזר הדין, איש העסקים אחז בפיו של התינוק כדי שלא ישמעו כי הוא בוכה וצועק. בעקבות המעשה אושפז התינוק בבית חולים למשך שבוע ימים ונזקק לטיפול כירורגי.
במהלך המשפט שהתנהל נגד חדאד, העיד אביו של התינוק כי מאז המקרה משפחתו מתקשה לחזור לשגרה. האב סיפר כי בני המשפחה נאלצים להתמודד עם הכאב והפחדים לבדם, על מנת לשמור על סודם הנורא מפני כל הקרובים להם, זאת בשל רצונם למנוע את חשיפת הפעוט לפרטים הקשורים לאירוע, בתקווה שבכך יחסכו ממנו את הידיעה והטראומה הנפשית הנלווית לה.
בבקשת המעצר הראשונית שהוגשה נגד חדאד נכתב: "המעשה המיני הנלוז המיוחס למשיב בכתב האישום, כלפי הקטין בן שנה וחצי בלבד, בוצע באכזריות רבה, מצביע על כך שהמשיב מונע מתוך דחפים מיניים בלתי מרוסנים והעדר עכבות למימוש דחפיו המיניים".