בית המשפט המחוזי ידון ב-5 ביולי בערעור שהגיש הנשיא לשעבר משה קצב על החלטת ועדת השחרורים שלא לקצר את עונשו בשליש. קצב החליט תחילה שלא לערער על ההחלטה, אך בהמשך החליט לקבל את עצת פרקליטיו והערעור הוגש באופן רשמי ביום חמישי האחרון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
לאחר הגשת הערעור, נוצר מצב שבו מתנהלים במקביל שני תהליכים שנועדו לאפשר לקצר את עונשו של הנשיא המורשע - בקשת חנינה אישית שהגיש קצב לנשיא ריבלין והערעור שיידון בבית המשפט המחוזי בלוד.
בערעור שהגישו פרקליטי קצב נטען כי ההחלטה של ועדת השחרורים חרגה ממתחם הסבירות והתעלמה משיקולים כבדי משקל, שאם היו נבחנים כראוי - היו מובילים למסקנה המתבקשת בדבר שחרורו. בעתירה שהגישו לבית המשפט פרקליטיו של קצב, עו"ד ציון אמיר ועו"ד יהושע רזניק, הם מפרטים את עיקר הנימוקים שעומדים ביסוד הטעות, לטענתם, של ועדת השחרורים.
במסגרת הערעור מוצגות בפירוט שורה של חוות דעת מקצועיות, שמעלות כי רמת המסוכנות שנשקפת מקצב היא נמוכה במיוחד - בניגוד להחלטת ועדת השחרורים, שלפיה עדיין נשקפת ממנו מסוכנות לנשים בכלל ולמתלוננות בפרט.
עורכי הדין מדגישים בעתירה כי בשום מקום בחוק לא כתוב שכתנאי לשחרור מוקדם, על האסיר להודות ולהביע חרטה על מעשיו. החלטת הוועדה בהקשר הזה פוגעת בזכות יסוד של האסיר לדבוק בחפותו. במקביל, נטען עוד כי חברי הוועדה נתנו משקל יתר להתנגדותן של קורבנות העבירה - כפי שבא לידי ביטוי במכתבים שנשלחו לחברי הוועדה.