ההחלטה הדרמטית אתמול (רביעי) של בית הדין הצבאי להרשיע את אלאור אזריה בהריגה עדיין לא מבשרת את סופה של הפרשה שמטלטלת את המדינה כבר יותר מתשעה חודשים. השלב המשפטי הבא צפוי להיות שלב הטיעונים לעונש - ולצד הקריאות הנרחבות להעניק חנינה לאזריה, הוא עשוי להישלח לתקופת מאסר ממושכת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
העונש המרבי על עבירת הריגה הוא 20 שנות מאסר, ולמרות שלא סביר שיוטל עליו עונש מאסר דו ספרתי, התביעה כנראה תבקש מבית המשפט לגזור על אזריה עונש מאסר משמעותי, כלומר שנים ארוכות בכלא. על פי פסק הדין, רף העבירה שמייחסים לאזריה הוא כפסע מעבירת רצח.
השופטים הדגישו בהחלטתם שההריגה לא בוצעה מתוך רשלנות או פזיזות, אלא מתוך כוונה. בארבע הזדמנויות שונות במהלך הקראת פסק הדין דילג בית המשפט על המילה "נקמה", אבל הלכה למעשה קבעו השופטים שאזריה לא ירה מתוך פחד או בשל דאגה לחבריו - אלא ממניע של נקמה.
כל הדרכים לחנינה עוברות דרך איזנקוט
אז מה הסיכוי שלמרות העונש הכבד שצפוי לו, אזריה כלל לא יישב בכלא? יש יותר ממסלול אחד שעומד בפני אזריה ופרקליטיו, אבל כולם עוברים דרך הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט. האפשרות הראשונה של אזריה היא לפנות לאלוף הפיקוד, או במקרה של ערעור לבית הדין - לרמטכ"ל איזנקוט. הבכירים יכולים להחליט גם להפחית מעונשו או אפילו לבטל את העונש לחלוטין, גם ללא ההליך הפורמלי של חנינה.
אם אזריה יחליט לפנות ישירות לנשיא המדינה, גם במקרה הזה הוא צפוי להיות תלוי בעמדתו של איזנקוט. לפני שנשיא המדינה מחליט האם לאשר או לדחות את בקשת החנינה, הוא יבקש את המלצת הפרקליטות הצבאית, הרמטכ"ל ושר הביטחון. לאור יחסי העבודה וההערכה ההדדית בין ריבלין לאיזנקוט, נראה בלתי סביר שריבלין יעניק חנינה לאזריה במקרה שאיזנקוט יביע התנגדות. מהלך כזה יתפרש כהבעת אי אמון במערכת הצבאית.